איך אומרים נכבה בעברית
"חינוך הוא המקום שבו מחליטים אנו האם אוהבים אנו די את ילדינו כדי לא לגרשם מעולמנו ולעזבם לנפשם... אלא להכשירם מראש למשימת חידושו של עולם משותף". חנה ארנדט, 1968

"איך אומרים נכבה בעברית?" היא ערכת לימוד ייחודית על הנכבה המיועדת למערכת החינוך היהודית בישראל. כאן תוכל/י לקרוא את מערכי השיעור, חומרי העזר, רקע תיאורטי ורציונל פדגוגי של היחידות השונות בערכה. בכל דף של יחידה ניתן למצוא גם מערכי שיעור נוספים, שינויים והתאמות לתכנית הלימודים וחומרי העשרה ששלחו אנשי חינוך. ניתן להשתמש במילות המפתח בעמוד זה כדי למיין את היחידות לפי תחום נושאי או לפי מתודה מרכזית.

ערכת הלימוד עוסקת בלמידה על הנכבה דרך שאלות על הזהות שלנו כישראלים, על המקומות המוכרים לנו, על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי, על היחסים בין ההיסטוריה הדומיננטית לבין היסטוריות מושתקות, על פליטות, על פיוס, על זכות השיבה ועוד. הערכה מגוונת מבחינה מתודולוגית, היא מודולרית, ומציעה מערכי שעור ופעילויות המתאימים הן לתחומי ידע שונים בבית הספר והן למסגרות לא-פורמאליות.

עמותת זוכרות פיתחה את ערכת הלימוד על הנכבה וממשיכה לפתח חומרים ושיעורים נוספים המיועדים למערכת החינוך הישראלית. חלק זה באתר מוצע כמרחב לאנשי חינוך ללמידה משותפת, ולשיתוף בחומרים, כלים ורעיונות להוראת הנכבה. לקבלת ערכת הלימוד המודפסת, לשליחת מערכי שיעור, חומרי הוראה שונים העוסקים בנכבה וכן שינויים והתאמות שערכתם לחומרים מערכת הלימוד, כתבו ל:education@zochrot.org

מציג 1-17 מתוך 17 תוצאות.
בשיעור זה נעסוק במקומות משמעותיים לתלמידים. נשאל על ההיסטוריה שאנו מכירים, ועל ההיסטוריה שאיננו מכירים וכיצד כל זה קשור לנכבה?
דרך תצלומים עכשווים של שרידי יישובים פלסטיניים מלפני 1948, נסתכל על הנוף המוכר בעיניים חדשות, המזהות את סימני הנכבה.
מה התרחש בכפר עין ע'זאל ב-1948? נכיר זאת דרך שלוש נקודות מבט: הישראלית, הפלסטינית ונציגי האו"ם ונבחן את המושג "נרטיב".
מבוא לנכבה דרך הכרות עם נקודות היסטוריות מרכזיות - לפני 1948, במהלך 1948 ולאחריה. עיבוד של הפער בין הידע המוכר לנו לבין הידע החדש. 
צפייה בעדויות של פלסטינית ושל ישראלי על 1948. נחקור את המושג "עדות", ונבחן את התחושות שעולות בנו בעקבות העדויות על הנכבה.
למידה על הנכבה מעלה שאלות רבות ביחס לזהות שלנו, כיהודים בישראל. ננסה להתמודד איתן בכיתה באמצעות עיבוד של קטע מהסרט "ציון אדמתי".
יציאה לסיור עם פליט פלסטיני, בו נכיר את הסיפור של היישוב הפלסטיני שבו חי בעבר עם משפחתו. במערך השיעור, נציע רעיונות לעיבוד תכני ורגשי.
עריכת מחקר אישי על יישוב פלסטיני שנהרס בנכבה. שימוש במקורות מגוונים, וחיבור בין המקום הקרוב והאישי לבין סיפור שונה מהמוכר והידוע. 
היכרות עם חווית הפליטות הפלסטינית דרך הסיפור "ארץ התפוזים העצובים" של ע'סאן כנפאני.
התבוננות ביקורתית בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי שלנו דרך בחינה של טקסי יום הזיכרון. צפייה בקטע מהסרט "עבדי הזיכרון".
שכונת ואדי סליב בחיפה ב 1948: גירוש התושבים הפלסטינים וב-1959: תחילת המאבק המזרחי. בחינת מושגים כגון הגמוניה, אלימות ופריפריה.
מהי זכות השיבה? נלמד על משמעות השיבה בשביל ילדים פלסטינים ממחנה הפליטים עאידה, ונבחן את משמעויות השיבה עבורנו, יהודים בישראל.
פיוס בין ישראלים לפלסטינים. נלמד על תהליכי הפיוס בדרום אפריקה, ונבחן מהם תהליכי פיוס קולקטיביים והאם אפשר להגיע לפיוס אצלנו וכיצד?
מהו יום הנכבה? מי מציין אותו? למה וכיצד? התבוננות ביקורתית בדימויים חזותיים ובתכנים מתוך התקשורת הישראלית ביחס לאירועי יום הנכבה. 
זוכרות מציעה מגוון פעילויות שניתן לקיים בבית, בבית הספר או במרחב הציבורי, שבאמצעותן ניתן לציין את הנכבה ביום העצמאות הקרב או ביום...
"ועדת האמת והפיוס" בדרום אפריקה כדוגמא לדרכי התמודדות עם עוולות העבר ולקיחת אחריות עליהן, כדי לעצב עתיד צודק ומתוקן. 
השלמות לתכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י"א: "בונים מדינה"

זוכרות ברשת