מחנות פליטים בלבנון

כ- 104,000 פלסטינים חיפשו מקלט בלבנון כתוצאה מהנכבה. מספר קטן יותר של פלסטינים מצאו מקלט בלבנון ב-1967. במהלך שנות ה-80, פלסטינים רבים נמלטו מלבנון למדינות אחרות. נכון ליולי-2014 , כ-450,000 פליטים רשומים באונר"א בלבנון. מתוכם ישנם בערך -251,000 אשר משתכנים באחד מ-12 המחנות הרשמיים או 6 המחנות הבלתי רשמיים. מספרים אלו לא כוללים את הפליטים הפלסטינים שברחו כתוצאה מהמשבר בסוריה.

כלל העמודים על מחנות הפליטים לקוחים ומתורגמים מאתר האונר"א

מצבם החוקי של הפליטים ומחנות הפליטים בלבנון

הפליטים הפלסטינים בלבנון מסווגים כזרים מאז 1962. בתחילת שנות ה 90' לבנון הציבה הגבלות קשות על הפליטים באמצעות חקיקה המונעת מהם זכויות פוליטיות וחברתיות. בלבנון ישנם פליטים אשר אינם מחזיקים במסמכים רשמיים, ולכן נמנעת מהם גישה לחינוך, עבודה ושירותי בריאות. הפליטים נחשבים למהגרים לא חוקיים, וחיים במצב של אי-וודאות משפטית. מספר הפליטים הלא רשומים נמצא תחת מחלוקת, אך מוערך שרובם הגיעו ללבנון לאחר אירועי ספטמבר השחור בירדן ב 1970. אחרים הגיעו כתוצאה מהכיבוש הישראלי של שטחי פלסטין, ולאחרונה נכנסו באופן לא חוקי מספר לא ידוע של פליטים מסוריה (1).

מוערך כי פליטים פלסטיניים מהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה בלבנון. הפליטים אינם זכאים למספר זכויות חשובות בתוך המדינה; למשל, הם אינם יכולים לעבוד באחד מ20 מקצועות שונים. כיוון שהם אינם אזרחים של מדינה אחרת באופן רשמי, פליטים פלסטינים לא יכולים לטעון  לאותן זכויות כמו אזרחי מדינות אחרות הגרים ועובדים בלבנון. מתוך חמשת שדות הפעילות  של אונר"א, בלבנון קיים האחוז הגבוה ביותר של פליטים פלסטינים החיים בעוני מחפיר.

כ 53 אחוזים מהפליטים הפלסטינים בלבנון חיים בשניים-עשר מחנות הפליטים המוכרים אשר סובלים מבעיות קשות, הכוללות עוני, צפיפות יתר, אבטלה, תנאי דיור ירודים וחוסר תשתיות. שלושה מחנות נוספים נהרסו במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בעוד מחנה נוסף פונה לפני שנים רבות (2).

הקונפליקט המתמשך בסוריה הכריח פליטים פלסטינים, נשים גברים וילדים כאחד, לברוח מסוריה לתוך לבנון על מנת למצוא מקלט ובטחון. אונר"א מתאמצת להתאים עצמה למספרם ולצרכיהם של הפליטים , בין היתר צורכי חינוך, בריאות, מחסה וסיוע מידי.

עובדות ומספרים:

  • למלעלה מ-449,957 פליטים פלסטינים רשומים
  • 12 מחנות
  • 69 בתי ספר, עם למעלה מ-32,350 תלמידים
  • שני מרכזי הכשרה
  • 27 מרכזי בריאות
  • מרכז שיקום קהילתי אחד
  • תשעה מרכזי נשים

-----------------------------------------
נכון לראשון ביולי, 2014

(1)  Badil Resource Center for Palestinian Residency & Refugee Rights., 2015. Survey of Palestinian refugees and internally displaced persons

(2) UNRWA West Bank Public Information Office (March 2015), Lebanon

מחנה אלבַּסֿ (El Buss)

נוסד: 1939

מחנה הפליטים אלבַּסֿ ממוקם כ-1.5 ק"מ דרומה מצור.

המחנה נבנה במקור ב-1939 על ידי ממשלת צרפת עבור הפליטים הארמנים. פלסטינים מאיזור עכו בגליל הגיעו לאל בוס בשנות ה50 והארמנים הועברו לאיזור ענג'ר.

תודות לגודלו הקטן ומיקומו, נחסכה מהמחנה האלימות הקשה שפקדה מחנות אחרים בכל לבנון בזמן מלחמת האזרחים.

תושבי אל בוס בדרך כלל עובדים בחקלאות עונתית ובבנייה.

תושבי המחנה גרים במקלטי בטון, שבחלקם  נבנו על ידי הפליטים עצמם. מערכת המים, הביוב, והן המערכת לניקוז מי גשם, שוקמו בין 2007 ו-2008.

נתונים

  • למעלה מ-11,254 פליטים רשומים
  • ארבעה בתי ספר
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • אבטלה

מחנה אלבַּדָּאוי (Beddawi)

נוסד: 1955
אוכלוסיה מוערכת:16,500

מחנה הפליטים אלבַּדָּאוי נוסד על ידי אונר"א ב-1995, וממוקם על גבעה בצפון לבנון, 5 ק"מ מטריפולי.

אלבַּדָּאוי נשא בנטל של המשבר בנאהר אל-בארד, בו לחימה בין צבא לבנון והקבוצה פתח אל-אסלאם, הכריחה 27,000 פליטים לברוח. האוכלוסיה של בדאווי צמחה מ-15,000 ל-30,000 כמעט בן לילה.

באמצע 2009, בערך 10,000 עקורים עדיין חיו באלבַּדָּאוי וסביבתו, מה שהעמיס רבות על שירותי אונר"א באלבַּדָּאוי ועל תושבי אלבַּדָּאוי עצמם.

נתונים

  • למעלה מ16,500 פליטים רשומים
  • שבעה בתי ספר, ביניהם בית ספר תיכון  אחד
  • גן ילדים אחד
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • עוני
  • אבטלה
  • גידול אוכלוסין עצום מנאהר אל-בארד
  • דרישה עצומה של שירותי אונר"א על ידי  האוכלוסיה הגדלה
     

בֻּרְגְ' אלבַּראגְ'נה (Burj Barajneh)

נוסד: 1948
אוכלוסיה מוערכת: 17,945 

הצלב האדום הקים את מחנה בורג' באראג'נה ב-1948 על מנת לקלוט פליטים שברחו מהגליל בצפון פלסטין. המחנה ממקומם בפרברים הדרומיים של ביירות, קרוב לנמל התעופה הבינלאומי של ביירות.

בורג' באראג'נה הושפע וסבל רבות במשך מלחמת האזרחים בלבנון. רכוש הפליטים הושחת קשות וקרוב לרבע מאוכלוסיית המחנה נעקרה.

גברים מהמחנה לרוב עובדים בעבודת בניין, ונשים עובדות במפעלי תפירה או כמנקות.

בורג' באראג'נה הינו המחנה עם צפיפות האוכלוסין הגדולה ביותר באיזור ביירות ותנאי המחייה עניים ביותר. במחנה כבישים צרים, מערכת ביוב ישנה, והוא מוצף כל שנה במהלך החורף.

בדצמבר 2009, התחיל פרויקט שיקום שממומן  על ידי האיחוד האירופי. במהלך פרויקט השיקום תותקן  מערכת אספקת מים חדשה, מערכת הביוב תוחלף, מי הגשמים ירוכזו , וכבישים ודרכים חדשות יסללו.

נתונים

  • למעלה מ17,945 פליטים רשומים
  • שבעה בתי ספר
  • מרכז בריאות אחד
  • מרכז הדרכה תעסוקתית
  • מרכז אקטיבי לאוכלוסיה המבוגרת

בעיות מרכזיות

  • צפיפות אוכלוסין
  • רשת ביוב ישנה
  • כבישים צרים

בֻּרְגְ' אלשמָאלי (Burj Shemali)

נוסד: 1948
אוכלוסיה מוערכת: 22,789

מחנה הפליטים בורג' שמלי ממקום 3 ק"מ מזרחה לעיר צור שבדרום לבנון.

המחנה הוקם על מנת לספק מחסה אוהלים לפליטים מצפון פלסטין ב1948. במחנה מתגוררים גם  פליטים פלסטינים עקורים מחלקים אחרים של לבנון. אונר"א החלה לספק שירותים במחנה ב1955.

במהלך שנות הסכסוך האזרחי בלבנון נגרם נזק רב למחנה ועבודה רבה עדיין דרושה לשיפור התשתיות.

רוב האוהלים נבנו מחדש עם בלוקים מבטון, למרות שישנם עדיין הרבה מבנים זמניים עם גגות אבץ. לכל המקלטים יש חשמל. אספקת המים מגיעה משלוש בארות המופעלות על ידי אונר"א. מערכת המים, הביוב, ומערכת ניקוז מי סופות מומנו על ידי האיחוד האירופי. למחנה מגיעים מים ראויים לשתיה מארבעה בארות באיזור.
שיעור האבטלה הינו גבוה ביותר במחנה בורג' שמלי. רוב הגברים עובדים בחקלאות עונתית ובעבודות בניין. נשים עובדות בחקלאות גם כן, וכמנקות בתים.

לאחרונה נעשו שיפוצי תשתיות במחנה, בהם התקנה של מערכות מים וביוב חדשות. פרויקט בן ארבע שנים  לשיפוץ ותיקון של 450 מקלטים החל ב 2007.

נתונים

  • למעלה מ22,789 פליטים רשומים
  • ארבעה בתי ספר
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • אבטלה
  • תשתיות פגומות
     

מחנה דְֿבַּיֶּה (Dbayeh)

נוסד: 1956
אוכלוסיה מוערכת: 4,351

מחנה הפליטים דביה ממוקם 12 ק"מ מזרחה מביירות, על גבעה המשקיפה על הכביש המהיר בין ביירות לטריפולי.

המחנה הוקם ב-1956 על מנת לקלוט ולספק מחסה לפליטים פלסטינים שבאו במקור מהגליל בצפון פלסטין.

בגלל מיקומו האסטרטגי, סבל המחנה מאלימות רבה והרס בזמן מלחמת האזרחים. רבע מהמקלטים בתחום המחנה נהרסו או הושחת וומעל מאה  משפחות פלסטיניות נוצריות, נעקרו ממקומן בשנת 1990 בלבד. זהו מחנה הפליטים האחרון שנשאר בפרברים המזרחיים של ביירות.

תושבים חיים בעוני קשה, ורבים מהם מובטלים. מעט גברים מוצאים עבודה כפועלים מזדמנים, וכמה מהגברים הצעירים עובדים בחנויות או כמנקים. נכון לעכשיו תשתיות המחנה עוברות שיפוץ מקיף.

נתונים

  • למעלה מ4,351 פליטים רשומים
  • בית ספר אחד
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • אבטלה

 

מחנה ואפִ'ל (Wavel)

נוסד: 1948
אוכלוסיה מוערכת: 8,806

מחנה וואבל היה במקור מחנה צבאי צרפתי בזמן המנדט הצרפתי על לבנון, שניים עשר המבנים המקוריים של המחנה  סיפקו מקלט לפליטים פלסטינים ב-1948.

אונר"א קיבלה אחריות על סיפוק שירותים במחנה בשנת 1952. וואבל ממוקמם 90 ק"מ מזרחה מביירות בבקעת לבנון, ליד העיר בעלבכ.

למרות שהמחנה סבל פחות נזק מבני מאשר מחנות אחרים בזמן מלחמת האזרחים בלבנון, תנאי המחייה עדיין קשים במיוחד.

המגורים הינם סכנה בריאותית כיוון ורבים מהפליטים עדיין מתגוררים  במבנים המקוריים של הצבא הצרפתי מתקופת המנדט והם אינם מוארים או מאווררים מספיק.. התנאים קשים במיוחד בחורף, כיוון ובקעת לבנון הינה איזור כפרי ומרוחק עם מזג אוויר חורפי קשה.

התנאים שתוארו לעיל בשילוב עם העוני במחנה יוצרים מספר של בעיות חברתיות. ביניהן, העובדה שפליטים פלסטינים מסוגלים למצוא אך ורק עבודה עונתית בחקלאות ובניה, ותלמידים לרוב נושרים מבתי הספר על מנת לעזור לפרנס את משפחתם.

מערכות המים, הביוב וניקוז מי הגשם שבמחנה שוקמו לאחרונה.

נתונים

  • קרוב ל-8,806 פליטים רשומים
  • שני בתי ספר, ביניהם בית ספר תיכון  אחד
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • תנאי מחייה קשים
  • הזדמנויות תעסוקה מוגבלות
  • נשירה גבוהה של תלמידים מבתי הספר

מחנה מִיֶּה אלְמִיֶּה (Mieh Mieh)

נוסד: 1954
אוכלוסיה מוערכת: 5,250

מחנה מיה מיה, הממוקם 4 ק"מ מזרחה מצידון, נוסד ב-1954.

פליטים במיה מיה לרוב הגיעו מספוריה, טירה, חיפא ומירון שבפלסטין.

המחנה סבל מנזק נרחב בזמן מלחמת האזרחים בלבנון, בעיקר ביולי 1991, כשחמישה-עשר אחוז מהמקלטים במחנה נהרסו, לצד בית ספר ומרכז חלוקת אוכל של אונר"א.

המצב הכלכלי-חברתי של הפליטים הינו קשה ביותר. גברים משתכרים כעובדים מזדמנים באתרי בנייה ובפרדסים. נשים עובדות בפרדים, במרכזי רקמה וכמנקות.

מערכות הביוב והמים שוקמו לאחרונה, ולכל המקלטים כעת יש גישה למים המסופקים על ידי מפעל המים של אונר"א. יחד עם זאת, מחסור תכוף במים מדגיש את הצורך בבאר נוספת.

נתונים

  • למעלה מ-5,250 פליטים רשומים
  • שני בתי ספר
  • מרכז בריאות אחד העובד באופן חלקי

בעיות מרכזיות

  • מצב כלכלי חברתי קשה
  • מחסור תכוף במים
     

מחנה מַר אליאס (Mar Elias)

נוסד: 1952
אוכלוסיה מוערכת: 662

מחנה הפליטים מר אליאס הינו המחנה הקטן ביותר בלבנון. המחנה נוסד בשנת 1952 על ידי המנזר היווני האורתודוקסי 'מר אליאס', על מנתלספק מחסה לפליטים פלסטינים מהגליל בצפון פלסטין.

רוב הגברים במחנה עובדים כעובדים מזדמנים או עבור עסקים קטנים כגון מכולות או מוסכים. חלק מהנשים עובדות במפעלי תפירה או בניקיון.

מחלות כרוניות מאוד שכיחות במחנה, כאשר פליטים רבים סובלים מלחץ דם גבוה, סרטן וסכרת.

התשתיות במחנה זקוקות לשיקום מקיף.

נתונים

  • כ  662 פליטים רשומים
  • בית ספר אחד
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • אבטלה
  • מחלות כרוניות רבות
  • ביקוש גבוה  לשירותים סוציאליים
  • התשתית דורשת שיפוץ

 

מחנה נַהְר אלבּארִד (Nahr el-Bared)

נוסד: 1949

המחנה הוקם בשנת 1949 על ידי הצלב האדום (ויקיפדיה) 16 ק"מ צפונה מטריפולי בלבנון. בשנת 2007, המחנה עמד במרכזה של הלחימה בין הצבא הלבנוני והקבוצה פתח אל-אסלאם, וספג הפגזות כבדות בעודו תחת מצור הלחימה. רוב הפליטים במחנה ברחו למחנה בדאווי, לטריפולי, לביירות ולצידון.

הריסת המחנה נאהר אל-בארד ב-2007 הוביל לאבדן בתים ורכוש של הקהילה הפלסטינית. למעלה מ-27,000 פליטים פלסטינים נאלצו לנטוש את בתיהם. המתחם של אונר"א אשר הכיל מרכז בריאות, בתי ספר ומשרד רווחה נהרס כליל גם כן. כמעט שבע שנים לאחר מכן, רבים מחברי הקהילה עדיין עקורים וממשיכים להיתמך באופן משמעותי על ידי אונר"א.

תוצאות העקירה הזו החמירו את הקשיים הכלכליים-החברתיים  איתם התמודדו הפליטים מלכתחילה ויצרו משבר הומניטרי כרוני. בעוד שאונר"א המשיכה לספק סיוע במקרים דחופים לעקורי נאהר אל-בארד מאז 2007, מחסור במימון חייב את הסוכנות לסקור את השירותים שהיא מספקת לפליטים  ולמקד את המשאבים באלו הזקוקים לכך באופן נואש.

אונר"א מגייסת כספים כדי לשקם את המחנה. על מנת לשכן 4,867 משפחות, לבנות 1,105 חנויות, ולהסדיר את כל התשתיות הנחוצות במחנה; חסרים עוד לפחות 157 מיליון דולר. הבנייה, אשר חולקה לשמונה שלבים, החלה בנובמבר 2009. נכון לינואר 2014 שוכנו 1,321 משפחות (5,857 דיירים), נבנו 284 חנויות עבור סוחרים, נבנה מרכז בריאות, וחמישה מתוך שישה בתי ספר. למרות ההתקדמות בבנייה ובשיקום, עדיין נותרו 3,546 משפחות עקורות (15,723 דיירים) אשר ממשיכות להתגורר במבנים  זמניים בקרבת  המחנה ובמחנה בדאווי הקרוב.

מחנה עֵין אלחִלְוֶה (Ein El Hillweh)

נוסד: 1948

אוכלוסיה מוערכת: 54,116

אין אל-חילווא הוקם ב 1948 ליד העיר צידון על ידי הצלב האדום על מנת לקלוט לספק מחסה לפליטים מעמקא, ספוריה, שעאב, טיטבה, מנשיה, אל-שימירה, אל-נאהר, אל-סופסף, היטן, ראס אל-אחמר, אל-טירה וטרשיח'ה בצפון פלסטין.

אונר"א התחילה את עבודתה במחנה בשנת 1952, ובהדרגתיות החליפה את האוהלים במבני בטון.

פליטים רבים ממחנות אחרים בתוך לבנון, בעיקר אלו שליד טריפולי, נעקרו לעין אל-חילווא במהלך מלחמת האזרחים. המחנה הפך למחנה הגדול ביותר בלבנון, הן מבחינת אוכלוסיה והן מבחינת גודלו בשטח. המחנה הושפע קשות מהאלימות בין השנים 1982 ו1991, מה שהסתכם במספר גבוה של קורבנות והמחנה כמעט ונהרס כליל.

תושבי עין אל-חילווא עובדים בעיקר כעובדים מזדמנים באתרי בנייה, בפרדסים, בסדנאות רקמה או כמנקים. ישנה נשירה גבוהה מבתי הספר כיוון שתלמידים נאלצים לעזוב את בית הספר על מנת לעזור לפרנס את משפחתם.

המבנים במחנה קטנים ומאוד קרובים אחד לשני. לחלק מהמבנים עדיין יש גגות פח. אונר"א בנתה בניין מגורים רב קומות ב1993-1994 על מנת לספק מחסה למשפחות עקורות, בעיקר ממחנה הפליטים נבטיה אשר נהרס על ידי ישראל ב-1974.

מספר פליטים עקורים ממשיכים לגור בשולי המחנה בתנאי עוני מחפירים.

נתונים

  • למעלה מ 54,116 פליטים רשומים
  • שמונה בתי ספר, ביניהם בית ספר תיכון אחד
  • שני מרכזי בריאות

בעיות מרכזיות

  • אחוזי נשירה גבוהים של תלמידים מבתי הספר
  • מבני מגורים קטנים
  • תנאי מחייה ירודים
  • הזדמנויות העסקה
     

מחנה רַשִידִיֶּה (Rashidie)

נוסד: 1936 (חלקו הישן של המחנה), 1963 (חלקו החדש של המחנה)
אוכלוסיה מוערכת: 31,478

מחנה ראשידיה מחולק לחלק "ישן" וחלק "חדש".

החלק הישן נבנה בידי הממשלה הצרפתית ב 1936 על מנת לקלוט פליטים ארמנים שברחו ללבנון.

החלק החדש של המחנה נבנה על ידי אונר"א ב 1963 על מנת לקלוט פליטים פלסטינים שפונו ממחנה גוראד (Gouraud) באיזור בעלבכ בלבנון. רוב תושבי מחנה ראשידיה באו מדיר אל-קאסי, אלמה אנ-נאהר וכפרים אחרים בצפון פלסטין.

המחנה שוכן על החוף, חמישה ק"מ מצור. מלחמת לבנון השפיעה רבות על ראשידיה, בעיקר בין השנים 1982-1987. קרוב ל-600 מקלטים נהרסו, בין אם כליל או חלקית, ולמעלה מ5,000 פליטים נעקרו ממקומם. המקלטים שנשארו עומדים זקוקים לשיקום רציני.

הזדמנויות התעסוקה מוגבלות מאוד. רוב תושבי המחנה עובדים עונתית בחקלאות ובבנייה.

כמעט כל המקלטים במחנה מאווררים, ומחוברים למים וחשמל. למרות שבמקלטים ישנם שירותים, למחנה אין מערכת ביוב. אונר"א ממתינה לבנייתו של קו ביוב עירוני ראשי על מנת שתוכל לבנות מערכת ביוב שתחובר אליו. הן המערכת לריכוז מי גשם והן מערכת אספקת המים במחנה, שוקמו לאחרונה.

נתונים

  • למעלה מ 31,478 פליטים רשומים
  • ארבעה בתי ספר, בהם בית ספר תיכון אחד
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • מקלטים רבים זקוקים לשיפוץ רציני
  • ישנן הזדמנויות תעסוקה מוגבלות
  • אין מערכת ביוב

מחנה שתילה (Shatila)

נוסד: 1949
אוכלוסיה מוערכת: 9,842

מחנה שתילה, אשר ממוקם בדרום ביירות, נוסד ב 1949 על ידי הצלב האדום על מנת לקלוט את מאות הפליטים שהגיעו לאיזור ב 1948 מכפרים פלסטינים באיזור חיפא ועכא, כגון עַמְקָה, מַגְ'ד אל-כֻּרוּם, ואל-יג'ור.

המחנה נהרס במהלך הפלישה של צבא ישראל ללבנון ב 1982, והיה למוקד לחימה במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית, אשר תוצאותיה היו הריסה של רכוש ועקירתם של פליטים מהמחנה. כידוע, בספטמבר 1982, הצבא הישראלי הקיף את המחנה ואת השכונה סברה שליד המחנה. ישראל אפשרה לאנשי הפלנגות הנוצריות לטבוח במספר רב של פליטים פלסטינים ואזרחים לבנוניים שחיו באיזור. חיילים ישראלים אף ירו באוויר על מנת לסייע לפלנגיות לאתר את מטרותיהם. לא ידוע בדיוק כמה נהרגו במהלך הטבח. הערכות גסות נעות בין 800 ל-3,500 אנשים, וקשה להעריך במדויק את כמות ההרוגים מכיוון שרבים נקברו בקברי אחים, וגברים רבים מהמחנה "נעלמו" לאחר שהוצעדו אל מחוץ לכותלי המחנה. (מקור: The Electronic Intifada)

רוב הגברים במחנה מנהלים מכולות או עובדים כפועלים, והנשים עובדות כמנקות.

התנאים הסביבתיים-בריאותיים בשתילה גרועים ביותר. המקלטים לחים וצפופים, וברבים ישנם פתחי ביוב חשופים. מערכת הביוב זקוקה להרחבה ניכרת. אונר"א מבצעת פרויקט תשתיות אשר מטרתו שדרוג מערכת הביוב, מערכת ניקוז מי הגשם, ורשת אספקת המים.

נתונים

  • למעלה מ-9,842 פליטים רשומים
  • שני בתי ספר
  • מרכז בריאות אחד

בעיות מרכזיות

  • תנאים סביבתיים-בריאותיים קשים
  • מקלטים לחים וצפופים

זוכרות ברשת