מידע על מיסכה
מאת: אהוד בורוביץ'
03/2002

מיסכה לפני 1948

הכפר עמד על גבעה חולית מוגבהת במקצת בשפלת החוף, לאורך גדה צפונית של ואדי. הוא היה מקושר בדרכים משניות אל הדרך הראשית המובילה לטול-כרם ולדרך החוף. נראה שהכפר נוסד ע"י אבותיו של שבט מיסכה שבניו היגרו לאזור עוד בימים המוקדמים של הכיבוש המוסלמי. הזיהוי של הכפר עם שבט זה אינו וודאי. בכל מקרה כפר אחר עם שם זהה ובמיקום שונה היה קיים ב 1596 בנח'יה של ג'בל שאמי משכם. לפי ההיסטוריון הערבי אל-צפאדי מספר מלומדים אסלאמיים מייחסים את מקורותיהם למיסכה כולל הלשונאי עבד אל מונע'ים אל מיסכי (אל-איסכאנדאראני) שמת בקהיר ב 1235. לפי הגיאוגרף הערבי יאקוט אל ח'מאווי מיסכה הייתה ידועה בשל פירותיה, בעיקר התפוח המיסכי, שעליו נאמר שהובא למצרים ע"י ויזיר אל ח'סאן אל יאזורי שמת בשנת 1058. הקצין הצרפתי קלבר עבר כאן עם כוחותיו בדרכו לעכו מבהלך פלישת נפוליאון ב 1799.
בסוף המאה ה-19 מיסכה היה כפר קטן המונה כ 300 נפש. עצי זית ניטעו מדרומו ומצפונו, עצי משמש ושזיף היו מפוזרים בכפר. תבנית הכפר הייתה רבועה וחולקה לארבעה חלקים שאינם שווים ע"י שני רחובות שהצטלבו במרכז הכפר. בצפון, הרחק מהנחל - נבנו בתים חדשים בסוף תקופת המנדט הבריטי. האוכולוסיה המוסלמית תחזקה במקום מסגד ובי"ס יסודי. חלק מהאדמות הסובבות את הכפר היו מיוערות אך יערות אלה נכרתו ובמקומם ניטעו עצי פרי. מסביב לכפר היו מספר מקורות מים שופעים - בעיקר בארות. המים סיפקו את צרכי גידולי ההדרים שתפסו חלק נכבד אדמות הכפר. ב 1944 1115 דונם כוסו בהדרים ובבננות, ב-3245 דונם נוספים גודלו דגנים שונים. 304 דונם נוספים שהושקו הוקדשו לגידול עצי פרי אחרים. כמו כן גידלו בכפר גם מלפפונים ואבטיחים. בדרום מערב מתנשא תל ד'הרת אל סוואנה בו נתגלו עדויות להתיישבות פרה-היסטורית.

הכיבוש והגירוש

קציני ההגנה הורו לתושבי הכפר לעזוב את בתיהם ב 15 באפריל 1948 אולם ההוראה לא בוצעה. מספר ימים אח"כ ב-20 ו-21 באפריל יחידות של חטיבת אלכסנדרוני תקפו את מיסכה וגירשו בכוח את התושבים. גירוש זה התבצע במסגרת מבצע גדול יותר של פיקוד ההגנה שנועד לוודא גירוש של כל התושבים הערבים ממישור החוף שבין תל אביב לזיכרון יעקב בשבועות שלפני ה-15 במאי.
בתחילת יוני הקק"ל הרסה את הכפר יחד עם מספר כפרים נוספים. הרס זה נתבצע למרות התנגדות מסוימת של מפלגת השמאל הישראלי - מפ"ם. ב-16 ביוני כתב ראש הממשלה דוד בן גוריון ביומנו שהריסת מיסכה מתקדמת. בכל מקרה בן גוריון נמנע מלתת לקק"ל אישור בכתב לביצוע ההרס במיסכה ובכפרים אחרים, ככל הנראה כדי למנוע הסתבכות של המהלך.

ישובים ישראלים על אדמות הכפר

שדה ורבורג נוסד ב-1938 על אדמות שבאופן מסורתי היו שייכות לכפר. מושב משמרת, נוסד ב 1946, גם הוא קרוב לאתר מצפון מערב וגם הוא יושב על אדמות הכפר. קיבוץ רמת הכובש, נוסד ב 1932, נמצא בערך ק"מ אחד מערבית לאתר אך לא על אדמות הכפר.

הכפר היום

השטח מכוסה כולו בפרדסים. שיחי צבר צומחים על היקף הכפר ההיסטורי. ביה"ס המונה שני חדרים עדיין עומד על תלו ומשמש כמחסה לשומר הפרדסים. המסגד משמש כבית מסחר לחבילות חציר וכלים חקלאיים. ניתן עדיין לראות מסגרות בטון גדולות של בתי הכפר. על רוב אדמות הכפר ניטעו פרדסים ע"י הישראלים 

נתונים נוספים

מרחק מטול כרם: 15 ק"מ

גובה: 50מ'

בעלות ושימוש בקרקע ב 1944-45 (בדונמים, כולל ההתנחלות שדה ורבורג):

  • בעלות ערבית: 4924
  • בעלות יהודית: 2976
  • בעלות ציבורית: 176
  • סה"כ:8076

שימוש:

  • מעובד: 7926 (94% מהסה"כ)
  • בנוי: 88 דונם ערבי, 14 דונם יהודי

אוכלוסייה:

  • 1931: 365
  • 1944-5: 1060 (880 ערבים, 180 יהודים)

מספר הבתים: (1931) 123

זוכרות ברשת