ביום רביעי ה-14 באפריל 2021, בערב בו חגגו רבים מסביבנו את הקמתה של מדינה על חורבות חייהם, בתיהם ויישוביהם של בנות ובני העם הפלסטיני, התכנסנו בתיאטרון הסראייא ביאפא לפעילות קהילתית של אמירת אמת ולקיחת אחריות, התנגדות לדיכוי וחתירה לתיקון.

רחל בית אריה, מנהלת "זוכרות", פתחה את הערב עם דברים על המקום בו התכנסנו – יאפא, העיר הגדולה והתוססת ש-90% מתושביה הפכו לפליטים ב-1948, ובפרט בית הסראייא הישן, בו ישב מושל העיר לאורך המאה ה-19. לאחר שנחנך בית הממשל החדש בכיכר השעון ועד הנכבה ב-1948 פעל במבנה בית חרושת לסבון בבעלות משפחת דמיאני. לאחר המלחמה המבנה הופקע על ידי מדינת ישראל וכיום פועלים בו התיאטרון היהודי-ערבי ותיאטרון הסראייא.

לאחר הדברים האלה נפתח מופע בו הוקראו לסירוגין קטעים ממגילת העצמאות של מדינת ישראל ועדויות של לוחמים ולוחמות ציוניים על אירועי מלחמת 1948, זאת על רקע צילומים של אתרים פלסטיניים לפני ואחרי 1948. את המופע ביימה הסופרת והמחזאית עלמה גניהר, את המוזיקה ניגן סרבן השירות יונתן שפירא ואת הטקסטים קראו ארבע צעירות ישראליות, בהן סרבניות גיוס החתומות על מכתב השמיניסטיות 2021.

שמענו את עדותו של ירחמיאל כהנוביץ', חייל בפלמ"ח, על גירוש תושבי הגליל המזרחי במהלך "מבצע מטאטא" (מאי 1948) ועל הטבח במסגד דהמש בא-ליד (12 ביולי 1948); את עדותו של בנימין עשת, חייל בפלמ"ח, על אותו הטבח ועל הביזה בא-ליד; את עדותו של אמנון נוימן ז"ל, חייל בפלמ"ח, על גירוש תושבי הנגב המערבי לעזה ושריפת בתיהם ועל אונס בכפר בֻּרֵיר; את עדותה של חוה קלר, חיילת בהגנה, על כיבוש עכו וגירוש תושביה (מאי 1948) ועל הריסת כפר אלסֻמַיְרִיָּה הסמוך אחרי המלחמה; את עדותו של יעקב שפריר, חייל בהגנה, על הטבח בדיר יאסין (9 ב-אפריל 1948); את עדותו של צבי סטקלוב, חייל בפלמ"ח, על פיצוץ המסגד בכפר אלדַוַאיְמה (נפת אל-ח'ליל (חברון); את עדותו של מיכאל (מיקי) כהן על גירוש תושבות ותושבי הכפר הוּג' (נפת עזה) ועל אמצעים למניעת שיבה, לרבות שריפת שדות והריסת יישובים.

המופע הסתיים עם מעבר חד מאירועי 1948 לנכבה המתמשכת מאז ועד היום: בכפר קאסם, בסח'נין, באום אלפחם, בקלנסווה, בשיח' ג'ראח, בח'לת אל-דבע, בעזה, בעין אל-חילווה, ביפו, בסילוואן ועוד.

לאחר כמה מילות סיכום ומחשבות מפי רחל בית אריה ויערה בנגר אללוף, רכזת תחום החינוך בזוכרות, התקיימה שיחה פתוחה. דיברנו בין היתר על החשיבות להכיר באמת ולקחת אחריות על עוולות העבר וההווה, על דרכי פעולה לקידום שינוי פוליטי, על פרקטיקות של דקולוניזציה, על החשיבות ללכת אחרי הנהגה פוליטית פלסטינית ועל היבטים מוסריים ופרקטיים בתכנון שיבת הפליטים הפלסטיניים.

באולם נכחו כ-40 איש ואישה ובמקביל התקיים שידור חי בפייסבוק
הקלטת האירוע המלא זמינה לצפייה כאן
המצגת שהוקרנה ובה העדויות ותמונות האתרים לפני ואחרי 1948 מצורפת למעלה.