הגלריה של עמותת זוכרות שמחה להזמין:

ערב עיון להשקת ספרו החדש של ד״ר עאמר דהאמשה: ״מקום לדור בו ושם לו: קריאה ספרותית ותרבותית בשמות הערביים של הארץ״ (הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר ומכון הקשרים, אוניב׳ בן גוריון, באר שבע)

דוברים: חיים וייס (עורך הספר), נגה קדמן (מחברת הספר ״בצידי הדרך ובשולי התודעה״)

מגיב: עאמר דהאמשה

מנחה: דבי פרבר עמותת זוכרות

הערב יתקיים ביום שני, ה-31 ליולי, 20:00-22:00 במשרדי זוכרות, יצחק שדה 34, קומה 4, חדר 400. 
לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: debby@zochrot.org

לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

על הספר (מתוך ההקדמה שכתבו אמיר בנבג׳י וחיים וייס):

״השיח היהודי־פלסטיני בשאלת הבעלות על המרחב הגאוגרפי, הבא לעתים לידי ביטוי גם באלימות קשה, יצר זיקה טעונה בין שמו של מקום לבעלות עליו.
כבר מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל בשנות העשרים הוסרו בהדרגה מן המפות העבריות שמות היישובים הפלסטיניים והומרו בשמות עבריים, רבים מהם בעלי גוון מקראי או משנאי, המדגישים את הבעלות ההיסטורית על המקום.
בספרו עאמר דהאמשה ממלא את מפת השמות של יישובי הגליל הערביים בתוכן חדש ומחזירם אל התודעה הישראלית והפלסטינית.
לשם כך הוא ערך ראיונות מפורטים עם ערביי הגליל המוסלמים, הנוצרים, הבדואים והדרוזים ואסף מאות סיפורים ומסורות הקשורים למקומות גאוגרפיים ולעצמים טבעיים במרחב שהם חיים בו.
שאלתו הבסיסית של המחבר במפגשיו עם ערביי הגליל היתה - "על שום מה נקרא המקום דווקא בשם זה?". התשובות והסיפורים הרבים שתועדו במהלך עבודת השדה, התבררו כמבוע שוטף ומאתגר של רעיונות ותובנות.
יושרתו המחקרית של המחבר וסבלנותו מעניקים לסיפורים שנאספו פרשנות קשובה, מתונה ומתוחכמת. עמדתו הבסיסית, הרואה ברב־קוליות נקודת מוצא לשיח בין־תרבותי, מאפשרת לו להגיע ללבו של הקורא ולהציע לו להכיר את היישובים, ההרים, המערות והעמקים דרך עיניהם וקולם של תושביו הפלסטינים של הגליל.
עבודתו הזהירה מזמינה את כולם - מוסלמים, נוצרים, יהודים, בדואים ודרוזים, למסע ספרותי ופולקלוריסטי מרתק - בערבית ובעברית, בגליל.
המחבר מגייס את מיטב התאוריות הספרותיות, הפולקלוריסטיות והאנתרופולוגיות כדי להסביר את מקורן ומשמעותן של אגדות המקום הגליליות שנשתמרו בזיכרון הקהילתי הפלסטיני, הפורשות מניפת צבעים מגוונת על הארץ ומחיות עולם תרבותי וספרותי שהושתק והושכח.
הספר מבקש לראות במאגר התרבותי הפלסטיני נקודת מוצא לדיון תרבותי חדש, שבו סיפורי המקום הפלסטיניים יכולים להפוך לנדבך בבנייתה של תודעה ציבורית חדשה בישראל, המנכיחה את סיפורו של העם הפלסטיני ומכירה בחשיבותו.״