חלק מתושבי כפר אלעראקיב גלו ב 1948 לאזור עזה. חלקם נשארו בנגב. חלקם נשארו על אדמתם בכפרם. בשנת 1951 הם "התבקשו על ידי הצבא הישראלי "לפנות" את מקומם לצרכי אימונים צבאיים. הם הועברו על גבי משאיות צבאיות לאזור חורה. בתי הכפר – נהרסו. בית הספר שהיה בכפר נסגר ואחר כך נהרס.

בשנת 1953, נחקק חוק רכישת מקרקעין, אישור פעולות ופיצויים תשי"ג-1953. חוק זה העביר לבעלות רשות הפיתוח כל נכס ששר האוצר העיד עליו כי נתקיימו שלושה תנאים: ב-1 באפריל 1952 לא היה בחזקת בעליו, שימש או הוקצה בתקופה שבין 14.5.1948 ל-1.4.1952 לצורכי פיתוח חיוניים, התיישבות או ביטחון, וכן שהשטח עודנו דרוש לאחד הצרכים האלו. בזה האופן הופקעו כ-100,000 דונם באזור זה וקרקעותיהם של כ-250 כפרים ערביים שניטשו או תושביהם גורשו (סברי ג'רייס, "הערבים בישראל", 1966). במסגרת חוק זה הועברו לרשות הפיתוח כ-1,25 מיליון דונם לשם בניית יישובים יהודיים ויעדי פיתוח חיוניים (הופננוג, 1991).

ביום שבת ה 12.12.09 נסייר בין שרידי כפר אלעראקיב, דרומית לעיר רהט שבנגב. ניפגש עם נורי אלעקבי בן הכפר שנאבק עד היום על זכותו לחיות על אדמתו ועם פליטים נוספים מהכפר. נשמע את סיפור הנכבה של אלעראקיב, נציב שלטים באתרי הכפר ונחלק חוברת "זוכרות את אלעראקיב" הכוללת את סיפור הכפר.
הסיור יתקיים בין 10:30 – 13:30

הסעה תצא מתל אביב – תחנת הרכבת ארלוזורוב – בשעה 8:30
לפרטים נוספים והרשמה להסעה: משרד זוכרות 03- 6953155 או עמר אע'באריה 052-8743099