להזמנת הפייסבוק \ פוסטר הפסטיבל

בתאריכים 4-6 בדצמבר, 2015, מתקיים בפעם השלישית פסטיבל הסרטים הבינלאומי 48 מ"מ, במהלכו מוקרנים סרטים העוסקים בנכבה הפלסטינית ובשיבת הפליטים. לצד בכורות והקרנות מיוחדות של סרטים מהארץ והעולם, יוקרנו סרטים קצרים חדשים ומקוריים שהופקו במיוחד לרגל האירוע על ידי יוצרות ויוצרים פלסטינים וישראלים, העוסקים בהתמודדות עם העבר ובחיפוש אחר פתרון פוליטי ואנושי לעוולות ולסבל המתמשכים.

פסטיבל הקולנוע 48 מ״מ, מיסודה של עמותת זוכרות, מתקיים סביב תאריך כ"ט בנובמבר, המציין את החלטת האו"ם על תכנית החלוקה בשנת 1947. תכנית זו קיבעה את ההפרדה בין יהודים לפלסטינים בארץ, ומהווה צומת מרכזי בסכסוך המתמשך ובהפיכתם של מאות אלפי פלסטינים לפליטים. הפסטיבל שואף לאתגר את תפיסת החלוקה הזאת בדרכים יצירתיות, ולהציע חלופות לקיום אזרחי צודק ושוויוני של כל תושבי הארץ ופליטיה.
השנה מציג הפסטיבל סרטים בולטים בנוף הקולנוע העולמי ממיטב הפסטיבלים הבינלאומיים ופסטיבלי הקולנוע של העולם הערבי בהקרנות בכורה חד פעמיות. העדר סרטים אלה מהתיאטראות בישראל כמובן אינו מקרי, והינו ביטוי נוסף מני רבים של הדרת התרבות הפלסטינית ומחיקתה מכל סדר יום מקומי.

67 שנים חלפו מאז תחילתה של הנכבה הפלסטינית ב-1948 ו-48 שנים חלפו מאז כיבוש 1967. העדרותם/נוכחותם של אירועים היסטוריים מכוננים אלה מבנים ומעצבים את הזהות של החברה הישראלית ואת מציאות חיינו עד היום. העיסוק בצדדים אחרים ומושתקים של אירועים אלה ובביטויים במציאות היומיומית נוכח באופן מובהק בכל סרטי הפסטיבל, המבקשים להציע, דרך דרכים קולנועיות מגוונות, קריאה של הפליטות הפלסטינית והחיים הפלסטינים במרחב שבין הים לירדן, כמו גם ברחבי העולם. פסטיבל 48 מ"מ מציג השנה מגוון של יצירות קולנועיות עכשוויות ומקוריות, המאפשרות ליצור שיח אזרחי פוטנציאלי ולהתוות את דרך קבלת האחריות והתיקון כאפשרות ליצירת חיים משותפים, רב-תרבותיים ודמוקרטים לכל תושבי הארץ והאיזור.

כל הסרטים יוקרנו בסינמטק תל אביב, למעט הסרט The Wanted 18 אשר יוקרן בתיאטרון אלסראיא ביאפא.

סינמטק תל אביב, שפרינצק 2, רכישת כרטיסים דרך אתר הסינמטק או בקופות
תיאטרון אלסראיא, מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה (ליד החמאם), רכישת כרטיסים בקופות התיאטרון או בטלפון 03-5185563
לפרטים נוספים: 48mm@zochrot.org או 03-6953155
 

יום שישי, 4.12.2015
 

אירוע פתיחה
שישי, שעה 13:00-15:00
הקרנת 4 סרטים קצרים של יוצרות/ים מקומיות/ים, שהופקו במיוחד לפסטיבל. לאחר ההקרנה יתקיים פאנל (בעברית) עם היוצרות/ים.
האירוע יתקיים בסינמטק תל אביב, אולם 1.

איש עם שני זְקָנִים 
בימוי: אמיר יציב
ישראל/פלסטין 2015
אנימציה, 3 דקות
קבוצת תלמידים קיבלה אוסף של איורים, שנלקחו מתוך ספרי לימוד היסטוריה של שני העמים.
הסרט מציג את הסיפור שהרכיבו הילדים על סמך האיורים.

מחלף ענבה 
בימוי: איילת בכר
ישראל/פלסטין 2015
תיעודי, 10 דקות
פליט פלסטיני חוזר לביקור בכפרו ומצולם בסרט תיעודי ישראלי.
שלושים שנים מאוחר יותר, בסרט אחר, פליט שוב מבקר בכפרו. בצירוף מקרים מדהים, מדובר באותו אדם.
האם ניתן יהיה לצלם את סצינת השיבה בפעם השלישית?
 

גויאבה 
בימוי: טליה הופמן
2015
נסיוני, 10 דקות
חלק בסדרה של עבודות אמנות, המתעדות סיטואציות אנושיות על שבילי פליטים במזרח תיכון ללא גבולות מדיניים.

מגדלור 
בימוי: איתי עקירב; הפקה: ג'רייס קובטי, טוני קובטי
עלילתי, 13 דקות
אבו ג'ורג' בן ה-71 מתעורר בביתו החדש בלוד לעוד בוקר אפור ויוצא מביתו. במהלך היום נגלה מה השאיר מאחור ומה לעולם לא יוכל.

שישי, שעה 15:30-17:00
רושמיה
Roshmia
בימוי: סלים אבו ג'בל
פלסטין 2014
תיעודי, 70 דקות, ערבית תרגום לעברית
זוג קשישים פלסטינים במאבקם חסר התוחלת לשמר את אורח חייהם המסורתי ברושמיה, הואדי הטבעי האחרון בחיפה. יוסף חסאן הוא פליט מואדי סליב. אשתו אמנה פליטה מיאזור (כיום אזור). את חייהם העבירו בשלווה בצריף מבודד ומוקף פרדסים ברושמיה. יום אחד מגלים בני הזוג כי עיריית חיפה החליטה לסלול כביש בואדי שיחבר בין הנמל לבין הכרמל. בעלי הצריף רואים את עקירתם מסביבתם הטבעית כגירוש נוסף. זהו סיפורו של דור ותיק של פליטים הנאלצים לעזוב את ביתם שוב ושוב, ולהתמודד בכל פעם מחדש עם מדיניות אטומה, שאינה הרסנית רק עבור בני האדם - אלא גם לטבע ולסביבה. הסרט הנו פיתוח של הסרט הקצר "הצריף", שהופק בתמיכת זוכרות והוצג לראשונה בפסטיבל 48 מ״מ בשנת 2013.

הקרנה בנוכחות היוצר.
זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל דובאי

פסטיבלים: בירות, מונפלייה, IDFA.
הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, אולם 1.
 

יום שבת, 5.12.2015

שבת, שעה 13:00-14:30
השיבה לחיפה - הסיפור האחר
Return to Haifa - The Other’s Story
בימוי: דויד גולדנברג
ארה"ב 2015
תיעודי, 73 דקות, אנגלית, עברית וערבית, תרגום לעברית
הסרט מביא למסך את סיפורה של הצגת התיאטרון "השיבה לחיפה" בבימויו של סיני פתר. בשנת 1969 פרסם הסופר הפלסטיני ע'סאן כנפאני נובלה בעלת אותו השם, במרכזה התנגשות גורלות בין זוג פלסטינים שגורש מחיפה בשנת 1948 לבין ניצולי שואה שמשתכנים באותו בית ומגדלים את התינוק שהושאר בו בטעות. בועז גאון עיבד את הנובלה לבמה ובשנת 2008 היא הועלתה בתיאטרון הקאמרי. הבמאי דיוויד גולדנברג, בן דודו של סיני פתר, שמע ממנו על ההצגה והסיפור שמאחוריה. בסרטו הוא עוסק בסיפוריהם של השחקנים ואנשי הצוות, יהודים ופלסטינים, בתגובות הקהל למחזה בישראל ובוושינגטון, ובסיפורו האישי של רסאן כנפאני. 



הקרנה בנוכחות משתתפי הסרט.
פסטיבלים: חיפה.
הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, אולם 4.
 

שבת, שעה 15:00-16:30
מהצד של הכלה
On the Bride’s Side
בימוי: אנטוניו אגוליארו, גבריאל דל גרנדה, חאלד סולימאן אל נסירי
איטליה 2014
תיעודי, 89 דקות, ערבית ואיטלקית, תרגום לאנגלית ועברית
משורר פלסטיני ועיתונאי איטלקי פוגשים במילאנו חמישה פליטים פלסטיניים וסורים שברחו לאירופה מזוועות המלחמה בסוריה. הם מציעים לפליטים רעיון מקורי - לחצות את אירופה במסווה של שיירת חתונה. היעד: שבדיה, שם יוכרו כפליטים ויוכלו לפתוח בחיים חדשים. עם חברה פלסטינית המחופשת לכלה, חברים המשמשים כאורחים וצוות צילום האמון על סרט החתונה - הם יוצאים למסע מרתק ורצוף תלאות של 3,000 קילומטרים בארבעה ימים.



זוכה בפרס זכויות אדם ופרס המבקרים בפסטיבל ונציה.
פסטיבלים: IDFA, Hot Docs
הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, אולם 4
 

שבת, שעה 17:00-18:00 
סרעה
Sar’a
בימוי: מיכאל קמינר
ישראל 2015
תיעודי, 40 דקות, עברית, אנגלית, ערבית תרגום לעברית
סארה אבו לטיפה נולדה לפני 72 שנה למוכתר הכפר הפלסטיני ס'רעה וגדלה בביתו. בשנת 1948, בהיותה בת חמש, גורשה סארה עם משפחתה מס'רעה.
מיכאל, במאי הסרט, נולד בשנת 1964 בקיבוץ צרעה, שנים לאחר שהקיבוץ עבר מס'רעה אל העמק הסמוך. כילד טייל פעמים רבות ל"בית המוכתר" במעלה ההר. מעולם לא סופר לו ולחבריו שזהו ביתם של אנשים אחרים, ומיהם האנשים האלו. דרך חומרים ארכיונים ושיחות עם מייסדי הקיבוץ ועם הפליטים שגורשו מן הכפר, יוצא הסרט במסע לגילו הנסתר. מדוע לא סופר חלקם של חברי הקיבוץ ביחס לפליטי סרעה? מדוע לא סופר כלל על הכפר?

הקרנת בכורה בנוכחות היוצר והמשתתפים.
הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, אולם 2

שבת, שעה 18:30-20:00 
פאנל: "היסטוריה ואמנות דיגיטלית". דיון בליווי הקרנת סרטים קצרים 

הפאנל מתקיים בסינמטק תל אביב, אולם 2
בשנת 1948 מפרסם הבמאי והמבקר הצרפתי, אלכסנדר אסטרוק, את המנשר הנבואי 'מצלמה-עט' ('camera stylo') הפורש חזון של קולנוע נגיש לכל אדם, כפי שהעט נגישה לכל מי שרוצה לכתוב: 'קולנוען-מחבר כותב במצלמתו כפי שסופר כותב בעטו'. באותה השנה, לחופיו המזרחיים של הים התיכון, עובר האיזור שינויים בעלי השפעה היסטורית מכרעת. 67 שנים לאחר מכן מאמרו של אסטרוק רלבנטי מתמיד. המדיה הדיגיטלית - לרבות מצלמת הקולנוע - נגישה כמעט כמו העט, שגם הוא בתורו הפך לתוכנת עיבוד תמלילים, אליה כותב/ת יכול/ה להתחבר כמעט מכל נקודה בעולם. 

הדיון יבקש להרחיב את העיסוק בנושאים העולים מסרטי הפסטיבל, ויציע לבחון כיצד מגיבות/ים יוצרות/ים צעירות/ים להיסטוריה של האיזור באמצעות הכלים הדיגיטליים הזמינים להן/ם. במסגרת הדיון יובאו דוגמאות מתוך עבודות וידאו, וידאו-אקטיביזם וקולנוע קצר תיעודי/עלילתי בבימוי יוצרות/ים מהארץ והגדה. בין היתר, עבודות של סטודנטיות פלסטיניות מחיפה שנוצרו במסגרת סדנת אמנות וידאו.

מנחה: טליה הופמן. משתתפות: חן תמיר (אוצרת, המרכז לאמנות עכשווית ואוצרת עמיתה באטריס), תמנה פרץ (רכזת תחום וידאו, אקטיב ויז'ן) והיוצרות סומא קעדאן, ג'והיינה סאעדה, אימאן מסרי.
 

שבת, 21:00-23:00
עקבת ג'בר: שלום ללא שיבה
בימוי: אייל סיוון
1995
תיעודי, 61 דקות
ערבית עם תרגום לעברית
האם שלום בין ישראל ופלסטין הינו דבר אפשרי ללא שיבת הפליטים הפלסטינים למולדתם? האם שיבה - פיזית או סמלית - של אנשים שסבלו מעוול ואי צדק ב1948 עם הקתמה של מדינת ישראל, צריכה להתמשש?
לאחר שעשה את סרטו "עקב ג'בר, חיים בינתיים” בשנת 1987. חוזר הבמאי אייל למחנה פליטים ביום שאחרי הפינוי של האזור על ידי הצבא הישראלי. כיום מחנה הפליטים נמצא תחת השליטה הפלסטינית וחיים בו כ 3,000 תושבים שלא ראו שינוי במעמדם. על פי הסכם השלום, הם עדיין פליטים ולא יכולים לחזור לכפרים משהם גורשו ב 1948.

הקרנת הסרט תלווה בהרצאה של ד"ר יעל מונק על הקולנוע של אייל סיון.

יום ראשון, 6.12.2015
(תיאטרון סראיא)

שעה 20:30-22:30
The Wanted 18
בימוי: עאמר שומלי, פול כהן
פלסטין/קנדה 2014
תיעודי-אנימציה, 75 דקות, ערבית ואנגלית תרגום לעברית
ימי האינתיפאדה הראשונה, 1987. מנהיגים פלסטיניים מעודדים קהילות בגדה לפתח חלופות למוצרים ישראלים. קבוצה של פעילים פלסטיניים מבית סאחור מקימה קולקטיב משק חלב מקומי המבוסס על 18 ראשי בקר. כאשר "אינתיפאדת החלב" צוברת פופולאריות, הצבא הישראלי מורה לסגור את החווה, בטענה כי הפרות מהוות איום בטחוני. זהו סיפורו המדהים של הצבא החזק ביותר במזרח התיכון במרדף אחר 18 פרות.
המועמד הפלסטיני לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.



פסטיבלים: טורונטו, אבו-דאבי, מונטריאול, מינכן