הנרטיב הישראלי מובנה מדי שנה במערך שנסוב סביב פרק הזמן של פסח- יום השואה- יום הזיכרון- יום העצמאות. מערך זה מדגיש את סיפור 2000 שנות גלות, שיבה לציון, הזכות על הקרקע וזכות הקיום וההגנה על המדינה. מערך זה מסתיר ומוחק את הסיפור של פלסטין, את הנכבה, ואת חיי הפלסטיניים ותרבותם בארץ עד 19.

נבקש ביום זה לבחון את התכנים והערכים שבלב מערך זה ואת התכנים והערכים החסרים לנו ולבנות יחד כלים לבנייה של תכנים נוספים או אלטרנטיביים.

ומה בתכנית:

16:00 כיבוד והרשמה.

16:30-18:30 נוכח ונפקד: טקסים וזיכרון קולקטיבי במערכת החינוך.

פרופ' אבנר בן עמוס, בית ספר לחינוך: אוניברסיטת תל אביב, חוקר את ההיסטוריה של החינוך בצרפת ובישראל, את עיצוב הזיכרון הקולקטיבי באמצעות טקסים, אנדרטאות ומוזיאונים, ואת הוראת ההיסטוריה כאמצעי לגיבוש תודעה לאומית.

אבנר ידבר על טקסים זהות וזיכרון בחברה הישראלית.

איילת אלבנדה, אמנית וידאו  וקולנוענית, עוסקת בפירוק ובהרכבה של מרכיבי טקס הזיכרון במערכת החינוך הישראלית, וחושפת את שפת הטקס - את השימוש בגוף ובסמלים.

איילת תציג כמה מעבודותיה ותדבר על כוחה של האסתטיקה הטיפוסית לטקסים ועל חווית הפרפורמר - המשתתף בטקס - כחלק ממנגנוני עיצוב הזיכרון הקולקטיבי.

19:00-21:00 סדנא: נכבה וזכרון קולקטיבי: בונים חג ומועד.

אילו תכנים גלויים וסמויים יש בטקסים בבתי הספר? מה אפשר לשנות? להוסיף?

 בסדנה נתנסה בגיבוש מתווה חדש לציון חג או מועד למערכת החינוך של שנת 2023. נעשה קפיצה מהמציאות היום למערכת חינוך משופרת ומחודשת. נחשוב על ערכים נפקדים שנרצה להנכיח, על מועדים שנרצה להדגיש, על עיצוב סמלים חדשים. בכך נשאף לאתגר את החלוקה הנוקשה בין אויב לידיד, בין אזרח לפליט, בין נוכח למושתק, בין נכבה לעצמאות, ולראות כיצד אפשר להתוות דרכים חדשות לציון טקסים ומועדים במערכת החינוך.