///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
שיח גלריה עם דיויד גוס ונורמה מוסי יום שישי ה- 18 למרץ בשעה 10:30
//////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

אוצרות: נורמה מוסי
פתיחה 24.02.2011
נעילה 28.04.2011


דיויד גוס מצייר קטעים, קטעים מתוך החומה במלט.
מרכיב את החומה בחלל של עמותת זוכרות והופך את עצמו ואת הצופה לשותפים ביצירת החומה.
מתוך הקטלוג, שיחה בין דיויד גוס ונורמה מוסי:

נורמה /////////
האם אתה צריך לחוש- להבין חומה- כדי ליצור אותה?

דיויד /////////
באיזה מובן להבין חומה? נניח שהייתי מביא בלוקים לגלריה ומקים חומה: האם זה היה מעביר את התחושה טוב יותר? ואילו הייתי מצייר באופן פיגורטיבי, האם זה היה יוצר תחושה חזקה יותר של חומה? באופציה שבחרתי יש לצופה תפקיד מרכזי בכינון החוויה. זוהי קונסטרוקציה אופטית שנוצרת אצלו. הצופה פועל בעצמו להקמת החומה. זוהי חוויה פנומנולוגית. התחושה שלי היא שאמצעי ייצוג אחרים מגישים את המסקנות ולכן הם דווקא יוצרים ריחוק.

נורמה /////////
איזה יחסים אתה מבקש לפתח עם העבודה ועם הצופים בה?

דיויד /////////
העבודה תוצג בגלריה של "זוכרות", הכרוכה בהקשר פוליטי ברור. אני סקפטי למדי לגבי יכולת ההשפעה של הציורים, ופסימי למדי לגבי האפשרות לקיום מערכת יחסים המשכית עם הצופה. מצד אחר- ועכשיו אסתור את עצמי- אני חושב שהעשייה התרבותית בארץ צריכה לגעת בנושאים הללו. אך על אף ההשפעות האפשריות של העשייה, עלי להדגיש כי לעמדות מוסריות יש משמעות בפרספקטיבה ההיסטורית. ובסופו של דבר, העשייה היא גם אופן ההתמודדות שלי עם המצב. מחד גיסא, אני יוצר; מאידך, אני גם צופה בו מתוך מעורבות רגשית חזקה. זוהי תרפיה במירכאות, התמודדות חוזרת המשננת כמו מנטרה, בכל נקודה. ואכן, אני מתמודד עם הנושא כל הזמן - אני שותף לבניית החומות וגם נאבק נגדן.

//////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////