במסגרת פרויקט תכנון השיבה, השתתפה קבוצת צעירים/ות מפליטי הכפר מעלול שבגליל התחתון, בסדנה בת ארבעה מפגשים בהנחיית זוכרות, לבניית תכניות אפשריות לחיים בכפרם לאחר השיבה.

הסדנה כללה שלושה פרקים עיקריים, הראשון הוא דיון סביב הגישה של זוכרות בנוגע למעבר מדיבור תיאורטי על זכות השיבה לפיתוח רעיונות ותכניות לשיבה בפועל. השני הוא למידת ההצעות שהצטברו והוצגו עד עתה בזוכרות דרך סדנאות אחרות, אמנים ואדריכלים שהציעו רעיונות לשיבה למקומות אחרים בארץ כמו מסכּה, כפר ברעם וכפר ענאן. הפרק השלישי הוא משימה קבוצתית לגיבוש הצעות ותכניות לחיים בכפר שלהם אחרי השיבה. בפרק זה, חברות הקבוצה למדו את ההיסטוריה של כפרם, למדו את שטח הכפר כפי שהוא היום דרך ביקור באתר, ראיינו זקנים/ות שחיו בכפר לפני הנכבה, השיגו מסמכים ומפות של מעלול לפני שנהרס ואספו מידע בסיסי על פליטי הכפר כיום.

רוב פליטי מעלול גרים כיום בעיירה יפיע ליד נצרת, כשלושה קילומטרים בלבד מכפרם ההרוס. מספר הפליטים מוערך כיום בכ- 7000 אנשים. אלה היו ב- 1948 כ- 800 אנשים.

לפני הכניסה לשאלות תכנוניות, ניהלה הקבוצה דיון על משמעות והשלכות השיבה, חשיבותה למבוגרים שישובו למקום אשר גורשו ממנו פיזית, חשיבותה לצעירים במישור הפוליטי, לאומי, כלכלי, תרבותי וכו', השלכות השיבה על הנוף שייווצר לאחר השיבה והיחסים בין הכפר שייבנה מחדש לבין היישובים היהודיים השכנים שחלקם הוקמו על אדמותיו, על גורל המחנה הצבאי הקיים במרכז כפרם, ועוד.

שניים מהמפגשים התקיימו ברחבת הכנסייה בשטח מעלול ההרוס. קיום הדיון בשטח הכפר הוסיפה לדיון מימד של ממשיות אפשרית. חברות הקבוצה יכלו להסתכל מסביב ולהציע ייעוד לגבעה אחת וייעוד אחר לגבעה נוספת ולהצביע עליה במצב אמת או אפילו להגיע אליה פיזית. הן הסתובבו בין שרידי הבתים ההרוסים וניסו לשחזר של מי הבתים ומה הייתה צורת הבנייה בערך.

הסדנה לא הגבילה את הקבוצה במודל תכנוני או רעיוני ספציפי, ולא ביקשה ממנה להציע את הפתרון הנכון או המושלם. אחת המטרות העיקריות של הסדנה היא לפתוח דיון סביב שאלות קונקרטיות הקשורות לשיבה ולהתמודד עם דילמות העולות משיבה פרקטית. שאלות אלו לא עולות בדרך כלל כאשר הדיון נשאר ברמת הויכוח על זכות השיבה. גם הקבוצה הזאת, שחברותיה וחבריה הם פעילים פוליטיים, דיווחה שלא התמודדה עד רגע זה עם השאלות של שיבה פרקטית, ואף לא היה להם מושג איך שיבה יכולה להיראות.

בסוף הדיונים, הקבוצה החליטה לבנות מחדש את מרכז הכפר, צורת הבנייה תהיה דומה ככל האפשר לכפר לפני הריסתו, להחזיר לכל משפחה את הבית שלה, לתת אפשרות לזקנים – שעודם בחיים – לחוש את החזרה הפיזית לבית האמיתי שלהם.

בנוסף, הציעה הקבוצה לבנות שכונות מגורים חדשות על הגבעה ממול, לקחו בחשבון את 7000 התושבים, ביקשו לספק תשתית תעסוקתית מתאימה לגודל האוכלוסייה ובהתאם לצרכים שלה. תכננו גם מוסדות חינוך ותרבות, מקומות בילוי וכבישים. הם כמובן הוציאו את המחנה הצבאי מכפרם.

הם שירטטו על דף את הרעיונות הללו ויצרו תכנית ידנית ראשונית לכפרם בעתיד.

סוגיות קשות יותר כמו אלו הנוגעות ליחסים עם היהודים, עמדתם לגבי אדמות הכפר שנבנו עליהן יישובים יהודיים, סוג המשטר שחולמים עליו בארץ, התרבות והשפה של המרחב, נותרו סוגיות ללא תשובות אך הן היו חלק מהדיון הפנימי של הקבוצה והדעות סביבן היו חלוקות.

כתוצאה מהסדנה, הקבוצה הפיקה בשיתוף עם זוכרות חוברת על כפרם, ארגנה בשיתוף עם זוכרות סיור פתוח לקהל לשטח מעלול ב – 17.12.2011. שם הם הציגו, ברחבת הכנסייה, את תוצר הסדנה בפני כ- 130 אנשים רובם משפחות ממעלול, וגרמו לפתיחתו של דיון מתקדם על שיבה מה היא.

شباب معلول / צעירות וצעירים מהכפר מעלול

كنيسة الكاثوليك في معلول / הכניסיה הקתולית במעלול

סדנת תכנון שיבה למעלול / ورشة تخطيط العودة إلى معلول

شباب معلول / צעירות וצעירים מהכפר מעלול

معلول بعد العوده / מעלול אחרי השיבה