כמאה אישה ואיש התקבצו בסלון מזל ביום שני בערב לציין את הנכבה הפלסטינית בערב יום העצמאות.

רלה מזלי דיברה על המסך התודעתי שהסתיר לה/לנו את מראות הכפרים הערביים המאוכלסים והנטושים בטיולי הנוער הרבים ועל הגישה הציונית האוריינטליסטית הרואה בפלסטיני היליד "טבע"

נורמן עיסא סיפר על חוויותיו עם הדגלים - מחד על תגובתו הנזעמת של אביו, עקור מבירעם, כשצייר כנער את דגל ישראל ומצד שני על מעצרו ע"י המשטרה אחרי שתלה דגל פלסטין שנים אחר כך

ראובן מוסקוביץ', פעיל שלום ותיק, העיד על היותו מדריך ציוני צעיר שנשלח ב-1947 לרומניה לסייע בהעלאת יהודים לישראל וכשחזר, ב-1949, שמע בתדהמה מחבריו על מעשי טבח וגירוש שבוצעו כלפי הפלסטינים. כמו כן סיפר ראובן על הניסיון של הקיבוץ אליו השתייך לפעול להשבתם של תושבי הכפר הסמוך שגורשו, ניסיון שלא עלה יפה.

טל הרן שרה את שירו של שאול טשרניחובסקי "שחקי, שחקי" בערבית ובעברית. הרעיון לכך עלה אחרי שנודע לה שבכלא אנסאר היו מענישים את העצירים הפלסטינים באמצעות השמעת "שירי ארץ ישראל".

לסיום, יצאנו למסע ברחובות העיר החוגגים, והקראנו מעל גבי מזוודת פליטים/בימה עקורה עדויות של פליטים פלסטינים מתוך החוברות שהפקנו על הנכבה במספר כפרים. כשבין המקריאות חברות זוכרות, חברות מארגונים עמיתים - כביסה שחורה ומאבק אחד וחברות קרובות עקורות ופעילות שמאל מלוד