בתים: תיקי תיעוד
תיקי התיעוד להלן מבוססים על מחקר היסטורי גנאולוגי שיצרה עמותת זוכרות בשלוש השנים האחרונות בעקבות בתים מהם גורשו פלסטינים ב-1948 בערים יאפא ובירושלים. אלו עמדו במרכזם של סדרת אירועים שזוכרות מקיימת החל משנת 2015 לציון יום הנכבה.

תיקי התיעוד מבוססים על מחקר היסטורי גנאולוגי שיצרה עמותת זוכרות בשלוש השנים האחרונות בעקבות בתים מהם גורשו פלסטינים ב-1948 בערים יאפא ובירושלים. אלו עמדו במרכזם של סדרת אירועים שזוכרות מקיימת החל משנת 2015 לציון יום הנכבה. במסגרתם, מתקיימים למשך סופשבוע אחד סיורים והתערבויות אמנותיות בשכונות ובתים פרטיים (לפרטים נוספים על האירועים ביאפא לחצו כאן וכאן ועל האירוע בירושלים לחצו כאן).

מאות אלפי פלסטינים גורשו מפלסטין ב-1948 וכך בן לילה נשמטה הביתיות מתחת לרגליהם של פלסטינים רבים ככל שהיה ניתן, אנשים שחייהם כרוכים בתולדות הבית; אנשים שגרו בו, שבילו בו את חייהם, תכננו אותו או כתבו עליו. אותם בתים הפכו באבחת יד על ידי הריבון הציוני ל״רכוש נטוש״, מושג אימפרסונלי, המאפשר לנתק את הקשר הישיר בין הפלסטינים לבתיהם ורכושם שנגזלו, אליהם לא הורשו לשוב ושעליהם מעולם לא פוצו. בעיקר הינו משקף מצב שבו לכאורה התושבים התירו את רכושם מיוזמתם ומאפשר לטשטש את היותו תוצר של מדיניות אלימה מכוונת ומתמשכת.

כנגד הניסיונות לשלוט במרחב, בזמן ואף בזיכרון, כנגד התפישה הרואה במצב הפוליטי הקיים עובדה מוגמרת, ביקש המחקר ההיסטורי שלנו להאיר את ההיסטוריה האורבנית הלא מסופרת, לחשוף את "רוח הרפאים" של המקום, זו העולה מן ההיסטוריה, הנמצאת בכל אבן, בכל פינת רחוב.

בבואנו לספר את סיפורם של הפלסטינים שנמחקו מסיפורה של העיר נתקלנו בבעיות רבות. עם גירושם נעלמו גם רוב המסמכים המתארים את רכושם ואת חייהם, ותצפית בנוף אינה מגלה עוד את סימני קיומם הקדום. ארכיון זה הוא תוצר המחקר המתמשך של זוכרות בשלוש השנים האחרונות בעקבות המרחב האורבני הפלסטיני המחוק. זוהי אפוא גם הזמנה לשלוח אלינו מידע נוסף במידה ונמצא ברשותכם על בתים פלסטינים נוספים בערי פלסטין. לפרטים נוספים על הפרויקט ניתן לפנות לדבי פרבר, אוצרת הגלריה של זוכרות ב: debby@zochrot.org.

זוכרות ברשת