סַארִיס
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  650
תאריך כיבוש:  16/04/1948
מבצע צבא:  נחשון
יחידה כובשת:  יחידות בהגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  שורש, שואבה

הכפר ניצב בגובה 675 מטרים, מוקף חורש, על רמה גבוהה שירדה בתלילות בצידה הצפוני מעל כביש ירושלים-יפו,. ירושלים שכנה 15 ק"מ ממזרח. ב-1596 חיו בכפר 292 תושבים, וב-1931 נמנו בו 470 תושבים ב-114 בתים, רובם בנויים מאבן. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר, שצורתו כקשת, ל-560, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 10,699 דונם, מהם 132 אשר נרכשו בידי יהודים. במרכז הכפר ניצבו מסגד ומספר חנויות. מעיינות ובארות סיפקו מים לשימוש ביתי לתושבים, אשר התפרנסו מגידול דגנים ומטעים.

הכפר נכבש ונהרס לקראת סוף מבצע נחשון, ב-13 באפריל 1948 לפי 'ספר תולדות ההגנה' או ב-16 באפריל לפי מקורות אחרים. בכפר נהרסו 35 בתים לפי ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף או 25 לפי ה'ניו יורק טיימס', שכתב שגם מסגד הכפר ובית הספר נהרסו, ושבעה תושבים נהרגו בידי כוח ההגנה בן 500 חיילים שתקף בירי מרגמות. לפי הצהרת ההגנה, הכוח פוצץ 25 בתים ושרף אחרים, ורוב התושבים פונו לפני ההתקפה. ההגנה הוסיפה את הטענה הבלתי סבירה שהכוח נתקל בכוחות סורים בכפר. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מצטט ידיעה בריטית רשמית לפיה אנשי סריס ברחו תחת השפעת הטבח בדיר יאסין ב-9 באפריל. לפי מוריס, זמן קצר לפני כיבוש הכפר, ב-13 באפריל, מפקד ההגנה ישראל גלילי ביקש מקק"ל לייסד ישוב בסאריס ובכפרים אחרים בהקדם האפשרי, בשל החשיבות ההגנתית של הדבר. ב-20 באוגוסט הוגשה תכנית של קק"ל ליסוד יישוב על אתר הכפר.

[מושב] שורש הוקם כקילומטר מדרום-מערב לאתר הכפר ב-1948, ו[מושב] שואבה הוקם ב-1950 חצי קילומטר מצפון-מזרח; שניהם שוכנים על אדמות הכפר. כיום מכוסה אתר הכפר גלי אבנים, עם מוטות ברזל שבולטים מהגגות שקרסו. יש במקום בארות פתוחות רבות והרבה מערות עם גגות מקושתים. מספר גדול של עצים, כולל ברושים, תאנים ושקדיות, גדלים באתר. ומטע שקדיות נטוש מצוי בצד המזרחי. במורדות הגבעה יש שרידים של בריכה מלאכותית. בית הקברות של הכפר, מוקף עצים, מצוי מדרום מערב לאתר, ומכיל מספר קברים גדולים. מספר חורשות ננטעו בסמוך.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 315-316

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר מתנדבים של צבא השיחרור הערבי וכמה אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים (לחץ\י כאן).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 650 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק רבין של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת