תֻלָיְל
נפה:  סַ'פַד (צפת)
תאריך כיבוש:  22/04/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  חולתה
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן בחוף הדרום-מערבי של אגם החולה, במקום בו נפגשים הואדיות אל-חִנדאג' [נחל דישון] וֻוָקָּאס [נחל חצור], 14.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת. מיקומו על גבעת חול קטנה הגן עליו משטפונות. חוקרים זיהו את התל עליו שכן הכפר עם העיירה הרומית תֶ'לָה. ב-1596 חיו בכפר 215 תושבים בבתים צפופים מבוץ וקנים. בתקופת המנדט הבריטי התפשט הכפר מערבה, עד שהגיע לכפר השכן אל-חֻסַיניָּה, שהתפשט מזרחה. שני הכפרים הפכו למעשה לאחד, עם מוסדות ושירותים משותפים, כולל בית-ספר שהוקם על-ידי עמותה מקומית לפיתוח הכפר תֻליל. ב-1931 התגוררו בשני הכפרים 274 תושבים ב-64 בתים; ב-1944-45 עלה מספרם ל-430 איש, כולם מוסלמים. אדמות שני הכפרים השתרעו אז על שטח 5,324 דונם, מתוכם נרכשו 1,753 בידי יהודים. התושבים התפרנסו בעיקר מגידול דגנים וירקות. כמה מהם גידלו תאואי-מים ואחרים היו דייגים.

כמו רוב הכפרים באזור אגם-החולה, נכבש תֻליל במהלך מבצע יפתח. מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.
ההיסטוריון הישראלי בני מוריס משער שתושבי הכפר עזבו אותו בסוף אפריל 1948. רוב הכפרים הסמוכים התרוקנו כתוצאה מהפגזות מרגמה, לוחמה פסיכולוגית שנועדה לזרוע בהם פחד מהתקפה מתקרבת, או שילוב של השניים.

ב-1883 הקימו ציונים את הישוב המבוצר יסוד המעלה, כ-1.5 ק"מ מצפון-מערב לכפר, אך לא על אדמותיו. [קיבוץ] חולתה הוקם ב-1937 על אדמות שנרכשו מהכפר, כקילומטר מצפון-מערב לאתר הכפר. כיום מכוסה האתר בצמחייה עבותה של עשבים, עצי אקליפטוס ודקלים. רק בית-אבן אחד, עם פתח מקושת, נותר עומד על תילו. האדמה שמסביב מעובדת על-ידי [קיבוץ] חולתה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 500-501

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבּו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפרים תֻליל ואל-חֻסיניה 394 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 60)).
לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת תליל (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 253).
 

זוכרות ברשת