אבּו שוּשָה (רמלה)
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  1010
תאריך כיבוש:  14/05/1948
מבצע צבא:  ברק
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  כרמי יוסף, פדיה

הכפר שכן בשיפוליו הדרומיים של תל ג'זר, היכן ששפלת החוף פוגשת במורדות הרי ירושלים. תל ג'זר זוהה עם העיר המקראית גזר, ונערכו בו חפירות בהיקף נרחב בתחילת המאה ה-20. עיר זו היתה מיושבת ככל הנראה כבר באלף הרביעי לפנה"ס. חפירות בכפר גילו ממצאים מהאלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה המוקדמת). הכנענים הפכו את המקום לעיר מוקפת חומה. היא נזכרת כאחת מהערים שנכבשו בידי תחותמס השלישי בסביבות 1469 לפנה"ס. הסברה היא ששלמה הפך אותה למעוז עיקרי. העיר שגשגה גם תחת הפרסים והיוונים. בתקופה הרומית נקרא המקום גַזַרַה.

ב-1177 התקיים באתר, שכונה מונט גיסַרְט בפי הצלבנים, קרב בינם לבין כוחותיו של סֿלח א-דין, בו הובס האחרון. חרסים ומטבעות מהמאה ה-13 לספירה שנמצאו באתר מצביעים על כך שיתכן שהוא היה מיושב באותה עת. מקאם נבנה על התל ככל הנראה במאה ה-16. בתחילת המאה ה-19 חיו בכפר אבו שושה, המוקף קווי צבר,  מאה משפחות בבתי אבן ובוץ. ב-1931 נמנו בכפר 627 תושבים שהתגוררו ב-145 בתים צפופים מבוץ ואבן, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-870,
כולם מוסלמים. היו בכפר מסגד ומספר חנויות, ובית ספר יסודי שנוסד ב-1947 ולמדו בו עם פתיחתו 33 תלמידים. באמצע שנות ה-1940 השתרעו אדמות הכפר על 9,425 דונם, שמתוכם נרכשו 6,337 בידי יהודים. אנשי הכפר גידלו דגנים ומטעי פרי.

לפי 'ספר תולדות ההגנה', התקפת פגע וברח בוצעה בכפר לאחר ששומר בקיבוץ גזר הסמוך נהרג כאשר פלש לשדות אבו שושה. אחרי חצות ב-1 באפריל 1948 חדרו יחידות של חטיבת גבעתי וכוחות נוספים לכפר ופוצצו בית ובאר. הכפר נכבש במהלך מבצע ברק ב-14 במאי 1948 בידי חטיבת גבעתי, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. מוריס טוען שהיחידות התוקפות הפגיזו את אבו שושה במרגמות בלילה שקדם לכיבושו. התושבים ברחו, וחלק מבתי הכפר פוצצו. הרס הכפר תואם עם מתקפה שנעה מזרחה במטרה לכבוש את לטרון.

ב-1948 הוקם יישוב בשם עמלים על אתר הכפר ההרוס. מושב פדיה הוקם ב-1951 על אדמות אבו שושה. קיבוץ גזר, שסמוך לאתר הכפר מצפונו, הוקם ב-1945 על אדמות שנרכשו מאל-קובאב. היישוב עמלים שוכן על רוב אתר הכפר. עצי תאנה וברוש, שיחי צבר ועץ דקל אחד גדלים באתר. העמקים הסמוכים נטועים באפרסקים ותאנים, ועצי פרי שונים גדלים במורדות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 357-358

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com, מחקר של אוניברסיטת ביר זית גילה טבח שהתרחש בכפר זמן קצר אחרי כיבושו, בו נהרגו למעלה מ-60 כפריים לא חמושים (http://www.palestineremembered.com/al-Ramla/Abu-Shusha/index.html)

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,009 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).

לפי אנדי יחזקאל, היישוב כרמי יוסף נבנה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי גן לאומי גזר. היישוב עמלים אינו קיים כיום (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

לפי אנציקלופדיה מפה, הכפר הוקם ב-1830 לערך בידי מהגרים ממצרים (אנציקלופדיה מפה, 2000, 2: 41). עין ירד, מעיין שנובע בנחל גזר, למרגלות תל גזר במזרח, (עין יארדה במקור), היה אחד ממקורות המים של הכפר אבו שושה (שם, 3: 200).
 

זוכרות ברשת