בַּיַארָת חַנוּן
נפה:  טולכרם
תאריך כיבוש:  01/04/1948
יחידה כובשת:  הגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  חלק מאיזור התעשיה הדרומי של נתניה

הכפר הקטן שכן על שטח מוגבה מעט שהתנשא מעל אזור מישורי, 25 ק"מ ממערב לטול כרם. מדרום לו היתה בריכה מלאכותית. החלק הראשון של שם-הכפר משמעו מטע בערבית, מה שמצביע על האפשרות שהכפר נוסד בתקופת השגשוג של ענף ההדרים, שהחלה בשנות ה-1880 באזורי-החוף של פלסטין. ב-1931 חיו בכפר ובכפרים הסמוכים עַ'אבַּת כפר סֿוּר ועַרַבּ אל-בַּלַוִינָה 559 תושבים ב-128 בתים.

מידע לגבי מועד כיבוש הכפר אינו בנמצא, אך באזור בו שכן היתה התיישבות יהודית נרחבת והוא נועד ל"טיהור" בסוף מארס 1948. ההגנה ואצ"ל ביצעו פשיטות על כפרים רבים באזור, גרשו את תושביהם וגרמו לתושבי כפרים אחרים לברוח בפחד. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, תושבי הכפר אֻם חַ'אלִד הסמוך נעקרו במארס. רוב הכפרים שנותרו מיושבים בסוף מארס, פונו באפריל ותחילת מאי.

אדמות הכפר מוזגו עם אדמות הכפר ההרוס עַ'אבַּת כַּפר סֿוּר, שעליהן נבנו שני ישובים ישראלים. החלק הדרומי של העיר נתניה מצוי חצי-קילומטר מאתר-הכפר בַּיַארָת חַנוּן. בית גדול והרוס בחלקו בן קומותיים עומד עזוב באתר. החדרים בקומה התחתונה משמשים לאחסון מכשירים חקלאיים. הבית גובל במטע אבוקדו מצפון ומערב ובפרדס מצידו הדרומי. בצידו המערבי בריכה מלאכותית וגדר עוברת ממנו למערב ומזרח. בצד המזרחי של אתר-הכפר קבוצת בתים הרוסים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 551-552

מידע ממקורות נוספים:

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי העיר נתניה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת