זוכרות את יאג'וּר
11/2012
דף שער של חוברת יאגור

הקדמה

יאג'ור היה כפר קטן ופשוט. למרות זאת הוא מאיר על אחת הסוגיות החשובות בנכבה הפלסטינית, היא סוגיית האריסים. לא פעם השתמשה התנועה הציונית בטענה שרכישת אדמות מפיאודלים משמעותה סיום תפקידם של האריסים החיים על אותן אדמות עם החלפת הבעלות עליהן. 

התנועה הציונית, אשר שמה לה למטרה להשתלט בכל דרך על אדמות בפלסטין, לא תתייחס לזכויות המוסריות והמשפטיות של אדם פלסטיני החי ועובד בכפרו במשך עשרות ולפעמים מאות שנים, אפילו אם אין רישום רסמי לבעלות שלו על הבית או על האדמה. היא גם לא שמעה לעדויות של פלסטינים על כך שפיאודלים נתנו או מכרו להם את הבתים עם חלקת אדמה לחיות ממנה לפני שהחליטו למכור את האדמות שבבעלותן לארגונים ציוניים. במקרה של יאג'ור, אפילו מסמכי רישום, תעודות טאבו והחלטת בית משפט בריטי שמוכיחים את בעלותם על האדמות לא עזרו לתושבי הכפר לא להיות מגורשים ממנו. 

בחוברת כאן, מובא הסיפור של יאג'ור בעבר ובהווה. מפות, עדויות של פליטים, מסמכים מלפני 1948 ותקציר היסטורי יתנו מושג על הקיום של הכפר עד הנכבה והחיים בו. ניתן לדעת על מצב הכפר היום דרך התמונות והמידע העדכניים שמביא צוות זוכרות בעקבות ביקור בשטח הכפר לאחרונה.

זוכרות מבקשת דרך חוברת זו להביא מידע על הנכבה הפלסטינית דרך הסיפור של הכפר יאג'ור, היא קוראת לצד הישראלי ולעולם להכיר בנכבה הפלסטינית, ולהתחיל מהלך של תיקון העוול ויישום זכות השיבה לפליטים הפלסטינים בהיותה זכות אדם בסיסית ובהיותה מהלך פוליטי הכרחי לפתרון הסוגיה הפלסטינית והשכנת שלום בארץ. 

"זוכרות את יאג'ור" היא החוברת ה- 54 בסדרת החוברות שעמותת זוכרות מפיקה לתיעוד המקומות הפלסטינים שנכבשו וחוו את הנכּבּה מאז 1948. קדמו לה חוברות על המקומות האלה: אלבַּסָּה, אלטירה / חיפה, סמֵּיל אלח'ליל, אלמנשיה/עכא, מעלול, טבַּרִיָּה, עאקר, אלבִּרְוה, חֻבּיזה, כַּפְר סַבְּת, אלקַבּוּ, עילבּוּן, אִקרִת', כֻּפְר בִּרעִם, אלמנשיה - יאפא, אלעֻ'בַּיָּאת, סַבּלאן, אלעראקיבּ, כַּפר עִנאן, אלדאמוּן, מִסְכָּה, אלסֻמַיְרִיָה, סִמְסִם, אלראס אלאחמר, עין כּארם, עג'ור, כּויכּאת, ח'רבת אם בֻּרג', ח'רבת אללוז, אלשיח' מֻוַּנִּס, אלמאלחה, אלעג'מי ביאפא, עִמְוָאס יָאלוּ ובּית נוּבּא, חִטּין, אלכַּפְרֵין, אלשַגַ'רָה, תרשיחא, בִּאְר אלסַבְּע, גְ'לִיל, אללַּג'ון, סֻחמאתא, אלג'וּלאן, אסְדוּד ואלמַגְ'דַל, חִ'רבּת גַ'לַמה, אלרַמלה, אללִּד, עכּא, חַיפא, עין אלמַנְסי, אלחַרַם [סידנא עלי], עין עַ'זאל, לִפְתא ודיר יאסין.

עמר אלע'בארי - זוכרות
דצמבר 2012

____________
 

יאג'ור

כפר פלסטיני שעמד עד 1948 במורדות הר הכרמל, כשמונה ק"מ מדרום- מזרח לחיפה, ושני ק"מ מבלד אלשיח'. השטח הבנוי של הכפר השתרע על 18 דונם, והיו בו 291 בתים בשנת 1931. הממשל העות'מאני מכר את אדמות הכפר לסוחרים לבנונים ב-1872, הם סרסק וסלים אלח'ורי, שמכרו בתורם קרוב ל- 500 דונם מהן לארגונים ציוניים, אשר הקימו עליהן את קיבוץ יגור בשנת 1922. תושבי הכפר, שמקור פרנסתם היה עיבוד האדמות של שני הסוחרים תמורת אחוזים מהיבול, תבעו אחרי מכירת האדמות ליהודים, וקיבלו זכויות בעלות על האדמות של הכפר והאדמות הסמוכות.  

ב-1931 חיו ביאג'ור 580 תושבים, ובאמצע שנות ה-1940 חיו בכפר 560 מוסלמים ו-50 נוצרים, אשר גידלו דגנים ומטעים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 2,720 דונם, מהן 486 עברו לבעלות יהודית, לפי וליד ח'אלדי נותרו 344 דונם בבעלות תושבי הכפר, והשאר נחשב לאדמת משאע [ אדמה ציבורית ללא בעלות פרטית]. 

בשנות הארבעים, רכשו כמה תושבים מהכפר בשותפות גנראטור לשאיבת מי תהום והקימו מערכת השקיה מסודרת אשר סיפקה מים לכלל הכפר. לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 708 תושבים ב-1948 
בכפר היה מסגד אחד ולא היה מבנה בית ספר. התנהלה בכפר מערכת לימוד בסיסי על ידי שיח' שלימד קרוא וכתוב, חשבון וקוראן. מקום נמצאו שברי זכוכית, יסודות בניינים וקברים עם סרקופגים, אשר מצביעים על ההיסטוריה הארוכה של המקום.

כיבוש הכפר

יאג'ור נמנה על הכפרים בסביבות חיפה שנכבשו לאחר נפילת העיר ב-22 באפריל 1948. אחרי שההגנה תקפה את הכפר השכן בַּלַד אלשֵיח', החליטו תושבי יאג'ור לא להמתין להתקפה דומה; לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס עזבו התושבים את הכפר ב- 24 או 25 באפריל 1948. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שיאג'ור שלט על מבואות חיפה ונכבש יחד עם כפרים נוספים, כדי "ליצור אזור הגנה ולחסום את חיפה להתקפות נגד".

הכפר כיום

כיום לא נותר שום זכר מבתי הכפר, וניתן לזהות את אתר הכפר באמצעות מספר עצי תאנה, זית וצמחי צבר שצומחים בו. על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי גן לאומי הר הכרמל. בתי חרושת למלט תופסים חלק מהאדמות שסביב אתר הכפר ויגור משתמש בחלק אחר של אדמות הכפר לחקלאות. בית הקברות עדיין קיים בשטח, וסמוך אליו נבנה, על חלק משטח הכפר, מרכז ספורט "ספייס,  נשר – כרמל". בצד הדרך בין מרכז הכפר לקיבוץ יגור, ניתן להבחין בחדר בטון אשר שימש את הגנראטור שסיפק מים לכפר.

זוכרות ברשת