שיבת פליטים לקמבודיה
שיבת פליטים בתהליכי צדק מעברי
מאת: זוכרות
2017
  • השנים בהם נוצרה הפליטות: 1975-1979
  • מספר הרוגים: כ-2 מיליון
  • מספר הפליטים והעקורים הפנימיים: כ-2 מיליון בני אדם
  • השנים בהם התקיימה השיבה: עיקר השיבה בין השנים 1992-1993
  • מספר השבים: כ-360,000, נותרו כ-12,415 במעמד רשמי של פליט
  • הסכם/תהליך סיום הסכסוך: הסכם פריז, 23 באוקטובר 1991

רקע
קמבודיה היא מולדתו של העם הקמרי. בשנות השישים החלו חלקים ממזרח הממלכה לשמש כבסיסים לצבא צפון וייטנאם ולווייטקונג – המחתרת הקומוניסטית של דרום וייטנאם – מהם יצאו לפעולות כנגד צבא דרום וייטנאם. בשנת 1969 הורה נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון על סדרה בת ארבעה עשר חודשים של הפצצות שטיח כנגד מטרות אלו. ההפצצות ערערו את המדינה הקמבודית. מאות אלפים נטשו את האזורים הכפריים המופצצים ועברו לגור בערים, דבר שערער את הבסיס הכלכלי והחברתי של המדינה. כתוצאה מכך קמה מחתרת קומוניסטית בשם קמר רוז', שמנהיגה היה פול פוט. לאחר ארבע שנות מלחמה בין צבא קמבודיה שנתמך על ידי ארה"ב, למיליציית הקמר-רוז' הקומוניסטית, הביסו הקומוניסטים בהנהגתו של פול פוט את הצבא. ב-17 באפריל 1975 כבשו אנשי הקמר רוז' את הבירה פנום פן ונכנסו אליה בצעדת ניצחון. לאחר שכבשו הקמר-רוז' את בירת קמבודיה הם רוקנו אותה, כמו גם את יתר ערי קמבודיה מתושביהן. שיירות ארוכות של מיליוני מגורשים צעדו לעבר הספר, שנודע מאז בשם "שדות הקטל של קמבודיה". במהלך שנות שלטונם של הקמר רוז' נרצחו כשני מיליון מבני העם הקמבודי וכן אלפי בני מיעוטים אחרים.

ב-25 בדצמבר 1978 פלש צבא וייטנאם לקמבודיה ומוטט את משטר הקמר רוז'. ב-7 בינואר 1979 נפלה פנום-פן ובקמבודיה הוקמה ממשלה שהונהגה על ידי מתנגדי המשטר הקודם. מנהיגי הקמר רוז' חזרו לג'ונגלים והמשיכו לנהל משם חלק מענייניה הפוליטיים של המדינה, ובמיוחד בזירה הבינלאומית, בתמיכתה של ארה"ב שהעדיפה אותם על פי מה שהחשיבה כ"ממשלת בובות" הנאמנה לווייטנאם. (הוועד למאבק ברצח עם).

האסון
משנכנסו לפנום-פן, הורו אנשי הקמר-רוז' על יותר ממיליון התושבים לעזוב מיד את העיר. מי שסירב לעזוב הוצא להורג ללא משפט. שיירות ענק של אזרחים נהרו מכל הערים לעבר הכפרים. כשני מיליון בני אדם פונו מבתיהם בצעדות ארוכות, וכ-20 אלף בני אדם מתו בדרכים. אלה ששרדו אולצו לעבוד עבודה חקלאית מפרכת ב"שדות הקטל של פול פוט". רבים מהם מתו כתוצאה מתשישות, מחלות ובעיקר מרעב.

בסה"כ כשליש מבני העם הקמבודי חוסלו על ידי שלטון הקמר רוז'. רבים מהם נקברו בקברי אחים שנאלצו לחפור בעצמם לפני מותם. לפי הערכות שונות, בין 1.7 ל-2.5 מיליון איש נהרגו כך.

הסכם פריז ושיבת פליטים
ב 23 באוקטובר 1991 נחתם הסכם השלום בפריז שסימן את תום מלחמת וייטנאם-קמבודיה ואפשר הקמת ממשלה זמנית בראשות האו"ם. בהסכם נקבע כי כל פליט קמבודי יורשה לחזור וכן יובטחו לשבים ביטחון, חופש תנועה, והשתתפות פוליטית, תוך הבטחת אחדות המשפחה.

הממשל זמני מטעם האו"ם (UNTAC), התקיים בשנים 92' עד 93' — מטרתו הייתה לשקם את המדינה וגם להעמיד לדין מנהיגים חושבים של הקמר רוז'. בתקופה זו 360,000 פליטים חזרו/קיבלו פיצוים (UNHCR); בנוסף, פליטים רבים יושבו מחדש בארה"ב וצרפת. כיום, נותרו כ-12,415 פליטים קמבודיים על פי נתוני UNHCR.

אתגרים וקשיים
רק בשנת 1993 הוקם ממשל דמוקרטי בקמבודיה. אז החל תהליך פיוס לאומי בין אנשי הקמר רוז' לשעבר לקבוצות אחרות באומה הקמבודית, וכן החל תהליך ההכרה בזוועות רצח העם שהתבצע במדינה. מאז טרפדו גורמים רבים בתוך הממשל הקמבודי כל ניסיון להעמיד את הפושעים לדין. בשנת 1998 פנה ראש ממשלת קמבודיה למזכ"ל האו"ם ודרש ממנו לסייע לארצו להקים בית דין בינלאומי מיוחד בו ישפטו פושעי רצח העם. בית הדין הבינלאומי החל לפעול רק בשנת 2006, לאחר מסכת קדחתנית של דיונים ומאבק דיפלומטי על אופיו וסמכויותיו. המשפטים למנהיגי הקמר רוז' נתקלים בקשיים רבים, הן בשל גילם של הפושעים שחלקם כבר נפטרו מזקנה והן בשל מחלוקות פוליטיות ושחיתות אשר מקשים על התהליך (הוועד למאבק ברצח עם).

מנגנוני צדק מעברי נוספים
'מרכז התיעוד של קמבודיה' (DC-Cam) נוסד ב-1994 ושם במרכז אסטרטגיות של חשיפת האמת. מהקמתו הארגון עבד לקראת מגנונים עתידיים של צדק מעברי, במיוחד לקראת הקמת בית משפט למיצוי הדין של מנהיגי הקמר רוז'. בית המשפט הוקם ומהווה כמנגנון הצדק המעברי המרכזי בקמבודיה. אך בנוסף ה DC-Cam ביסס מערך נרחב של חקר וגילוי האמת ופועל להפצתה במדיומים שונים. (ביקפורד)

לינקים נוספים
Year Zero The Silent Death of Cambodia - Link
SPK - Kambuja

זוכרות ברשת