הבית ברחוב הילדסהיימר 15, קטמון, ירושלים: תיק תיעוד
במסגרת הפרויקט "כאן בלא-כאן": בתים פתוחים, תערוכות וסיורים בקטמון, ירושלים
05/2017

תיק תיעוד: רחוב הילדסהיימר עזריאל 15 גוש 30010, חלקה 50

סיפורו של הבית בו מוצג המיצב ״קטמון: מפה מוּערת״, שזור בסיפורה של השכונה שראשיתה בשנות העשרים של המאה הקודמת. השכונה נפרשת ממזרח למנזר סן סימון, ומכאן כנראה השם קטמון, ביוונית ׳למרגלות המנזר׳ קאטו מונאסטירי. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה הכנסייה היוונית אורתודוכסית במכירה של נכסים – שהיו ברשותה, בין היתר, היו אלו אדמות בסביבת המנזר סן סימון (St. Simeon Monastery) שנמכרו תחילה בחלקים גדולים לבני העדה עצמה ובהמשך לבני עדות אחרות. אמנם הבית ברחוב הילדסהיימר מצוי בשטח שכיום מקובל לכנות 'המושבה הגרמנית' אך במונחים של תקופת המנדט זהו חלק מ״קטמון תחתית״ שהשתרעה בין רחוב כובשי קטמון לעמק רפאים.

ככל הידוע השטח ברובו היה במקור בבעלות משפחת דג'אני המוסלמית לכן גם נקרא האזור ח׳ראת דג'אני (שכונת דג׳אני) ובתים אחדים באזור היו בבעלות המשפחה כמו הבית השכן מצפון. לפיכך, אנחנו נמצאים בקצה הצפון מזרחי העליון -  מעל פני הים של קטמון בואך המושבה הגרמנית.

קשה לדעת בוודאות אך נראה כי פעולת החלוקה וההסדרה של המקום נעשתה בסוף 1926. כבר אז היתה החלקה בבעלות משפחת שחאדה דאודי (Shehadeh Daoudi), בעלות שנשמרה ככל הנראה עד 1948. יחד עם זאת, בנסח מתועדים מספר פעולות של העברת בעלויות וחלוקה בנכס בין בני המשפחה. הפעולה האחרונה שמתועדת היא ב- 21 לדצמבר 1935. נראה כי על פי הנסח שבידינו כי נכסים נוספים היו למשפחה באזור שגבלו בנכסים של משפחות שרקס, נמרי ודאודי.

בנסח מופיע כבר בראשיתו שהנכס כולל שני חדרים בקומה ראשונה וגראג'/גינה. דבר שלא מקבל ביטוי במפות שבידינו בחלקה זו. את הדף חותמת על כול פנים שורה בעברית שנרשמה ב 30 באוקטובר 1957 המתארת את מכירת הנכס על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ל'רשות הפיתוח' "בשלמות" כנגד 2133 לירות.

גם תצלום אוויר מה 25 בינואר 1946 לא מבהיר לגמרי את התמונה מאחר והמגרש פנוי ואין עליו כל מבנה. מכאן ממשיך הרישום הישראלי לגיליונות נוספים שמתייחסים לבניין ולמגרש. בשנת 1961 נרשם הנכס ברשות הפיתוח אולם הוא נמדד בשטח של דונם ו-105 מ"ר בלבד של אדמת מירי (על פי חוק המקרקעין העות׳מאני, אדמה שאינה בבעלות פרטית מלאה ואיננה ניתנת להורשה). בסוף שנת 1982 נרשם הבית כבית משותף ומראשית שנת 1983 עוברת הבעלות על הדירה בקומת הקרקע מדרום מספר בעלויות משרה יחזקאל לאווה מטילדה ודניאל חדד,ומהם לסילביה ברקוביץ בשנת 1996.

====

תחקיר היסטורי: אילן שטייר

המיצב ״קטמון: מפה מוערת״ הוצג בבית זה במסגרת הפרויקט כאן בלא-כאן שהתקיים בין ה-18-20.5.2017 בשכונת קטמון בירושלים לציון יום הנכבה ה-69.

זוכרות ברשת