פרקטיקות לא-רשמיות של צדק מעברי בארגוני החברה האזרחית

כלים של צדק מעברי משמשים קהילות ופרטים בהתמודדות עם הפרות ופגיעות במצבי מעבר, טרום-מעבר ולעתים גם בהקשר שאינו נוגע למעבר פוליטי כלל. דוגמה ליוזמה אזרחית של צדק פוסט-מעברי היא ההתנצלות של ממשלת קנדה על הוצאה כפויה של ילדים ילידים מבתיהם לפנימיות, על מנת לחנכם לתרבות ה"מערבית". דוגמה נוספת היא קבוצה של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון המעורבת בתהליך של איתור צאצאי עבדים שהאוניברסיטה מכרה במאה ה-19 על מנת לממן גרעון תקציבי. הקבוצה דורשת מהאוניברסיטה לשלם פיצויים לצאצאי העבדים.

גם בהקשר שלנו בישראל-פלסטין, ארגוני חברה אזרחית וא/נשים פרטיים יוזמים פעילויות ומקדמים תהליכים של הכרה, קבלת אחריות ותיקון ובכך עושים שימוש בשפה של "צדק מעברי", לעתים גם ללא קשר למודל התאורטי. דוגמאות לכך הן פורום המשפחות השכולות, הדרישה לחקור את היעלמות ילדי/ות תימן, משפט הסרבנים (2003), ועוד.

בזוכרות הצטבר לאורך השנים ידע וניסיון רב בפרקטיקות שונות של צדק מעברי המתאימות להקשר, למקום ולנסיבות של הסכסוך הישראלי פלסטיני והנכבה המתמשכת.

אנו מזמינות להסתכל על הפרקטיקות של זוכרות בכללותן כמערך של התערבויות אזרחיות/לא רשמיות לעשיית צדק, מה שמכונה היום בעולם Unofficial Truth Projects.

אנו מציעות לנתח ולהסתכל על הנכבה ועל השיבה מבעד למשקפיים של ארבעת המנגנונים העיקרים שפותחו סביב "צדק מעברי" בהקשר לפעילות של זוכרות:

1) התמודדות עם המעבר וחיפוש של אמת

2) תיקונים ואנטי-מחיקה

3) רפורמות מבניות ומוסדיות

זוכרות ברשת