Zochrot

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 1
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 1

על מנת ללמוד מהי הנכבה, יש לחזור בזמן ולבחון את החברה הפלסטינית והחברה היהודית שהיו כאן באותן שנים. בחלק זה נתמקד בחברה הפלסטינית בעיר ובכפר וביחסים בין יהודים וערבים. החברה הפלסטינית הייתה ברובה חברה חקלאית, אך מתקופת השלטון העות'מני ובמהלך שלטון המנדט הבריטי עבר מרכז הכובד הכלכלי, החברתי, והפוליטי מהכפרים לערים והן הפכו למרכיב חשוב בחברה הפלסטינית. הערים שימשו כצומת שחיברה את החברה המקומית עם החידושים, ההמצאות והרעיונות בעולם, ושם גם צמחה התנועה הלאומית הפלסטינית. בשלוש הערים הגדולות הגיעה האוכלוסייה הערבית לכשבעים אלף נפש בכל אחת. בערים הגדולות התפתחו המסחר, הבנקאות, התעשייה הקלה והתחבורה, וגם חיי תרבות וחברה ענפים. מעמד הפועלים וארגוניו בלטו מאוד בערים, אך חיי התרבות והפוליטיקה פותחו בעיקר על-ידי שכבת המעמד הבינוני-בורגני שצמח בערים.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 2
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 2

בתחילת המאה ה-19 יאפא עוד הייתה כפר בן 3000 תושבים, אך כבר מאמצע המאה היא עברה שינוי מואץ מכפר לעיר: היא הפכה לעיר מסחר מרכזית ואוכלוסייתה גדלה מ-17 אלף תושבים ב-1886, ל-47 אלף ב-1906 ול 120 אלף ב 48'. נמל יאפא, שהתפתח בעקבות גידול הדרים לייצוא ופתיחת קו מסילת הברזל ב-1894 בין יאפא לירושלים, היווה מנוף כלכלי חשוב לפיתוח המסחר ולתנועת צליינים. מאה 19 – כניסה של מעצמות המער לפלסטין דרך בניית כנסיות, מנזרים, בתי ספר, ובתי חולים (ביפו – צרפתי, סקוטי). עד הכיבוש הבריטי, יאפא הייתה מרכז רב תרבותי, שהתקיימו בו קהילות נוצריות, מוסלמיות ויהודיות, בסובלנות דתית יחסית.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 3
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 3

יאפא עיר מפותחת רב תרבותית, הייתה לה עירייה משלה (אחת הראשונות בעולם הערבי), שתפסה את תפקידה כעירייה בעולם המודרני: ניקיון, תאורה, רחובות, כבישים וכו'. מסוף מאה 19 – בחירות דמוקרטיות לעירייה. יאפא נחשבה לעיר הכי חשובה בפלסטין בשנת 1946, בנוסף לזה הייתה עיר מפותחת בתכנון הערים והיה לה פרויקט תכנון העיר הראשון במזרח התיכון, מי שתכנן את הפרויקט היה מהנדס מצרי בשם "עלי אלמליגי מסעוד" שהוזמן ע"י ראש העירייה האחרון של העיר יאפא " דר' יוסף היכל". דוגמאות מתוך תכנית המתאר: מקומות ל"הליכה" כמו שד' ירושלים (אלנוזהא), חשבו "אנשים שמנים כיום" צריך ספורט: אז רצו לפתח מרכזים קהילתיים ספורטיביים; מועדונים מקצועיים; אצטדיון – שיארח את אליפויות העולם הערבי – היות ויאפא היתה לב העולם הערבי – קל להגיע אליה. רכבת מדמשק ומקהיר, אוטובוסים מביירות.
ביאפא היו בתי קפה רבים ומועדון כדורגל והיו בה יותר בתי קולנוע מאשר בתל-אביב. העיר היוותה מרכז שלטוני עבור התושבים הערבים והיהודים. שכונות רבות, יהודיות וערביות, קמו בסמוך אליה והיא המשיכה להוות המרכז המטרופוליני שלהן. עד שנות השלושים הייתה יאפא הייתה העיר החשובה ביותר מבחינה תרבותית, מסחרית ופוליטית. עם פיתוחה הכלכלי של חיפא והקמת נמל חיפא בשנות השלושים על-ידי הבריטים ועם הקמת שכונות יהודיות-אשכנזיות מסביב ליאפא, היא איבדה מעט ממרכזיותה.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 4
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 4

מרבית האוכלוסייה הערבית הפלסטינית חיה בכפרים. רובם חיו מחקלאות. הכפרים היו בדרך כלל מסוגרים מבחינה חברתית ופוליטית, ומבחינה כלכלית סיפקו בעצמם את צורכיהם. רוב הכפרים ישבו בראשי גבעות ובתיהם היו בעיקר בתי אבן. החברה הכפרית הייתה מאורגנת סביב הכפר הבודד והחמולה. כוחה של החמולה נקבע במידה רבה לפי הנכסים שהיו ברשותה. היו צורות שונות של בעלות על האדמות: קולקטיבית; פרטית-מקומית; בעלות פיאודלית של עשירים מחוץ לפלסטין.

ברוב האזורים בארץ פעל כל כפר כיחידה אוטונומית גם ב-1948: היו שגילו התנגדות ולחמו והיו שבחרו בדרך של אי-לוחמה. היו מספר אזורים שבהם נוצרו גושים ובריתות בין הכפרים, והם נקטו עמדות פוליטיות משותפות.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 5
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 5

סמוך למיקום כפר חטין, התנהל קרב חטין המכריע בין הצבא הצלבני והצבא המוסלמי בפיקודו של סלאח אלדין אלאיובי ב-1187. ייתכן שהכפר נבנה באותו המקום של הכפר הכנעני אסדים שבמאה ה-3 לפנה"ס הוחלף שמו לכפר חטין (כפר החיטה).

הכפר נבנה בצורה משולש, רחובותיו ישרים ומתונים. במרכז היה שוק קטן, בית ספר יסודי ומסגד. לכפר אדמות פוריות לחקלאות, ושפע של גשמים עונתיים ומי תהום תרמו לשגשוג החקלאות. ואכן, רוב התושבים עסקו בחקלאות והכלכלה שגשגה. ב-1945 חיו בכפר 1,190 תושבים ב-190 בתים ובבעלותם היו יותר מ-20 אלף דונם אדמה.
מומלץ לצפות בעדות של סהאם פאלח שבאיטה, פליטת הכפר חטין.

מה רואים בתמונה? אילו יחסים בין יהודים וערבים משתקפים בתמונה לדעתך?

אפשר לנתח את התמונה כמסמלת את החיים המשותפים המורכבים: מצד אחד, הקמת מרפאה יהודית-ערבית משותפת שנועדה לכלל תושבי האזור; מצד שני, השלט מעל המרפאה נכתב רק בעברית, ודבר זה מעלה שאלות לגבי מהות השותפות: האם הערבים היו שותפים או רק מקבלי שירות מהיהודים שהקימו את המרפאה? כשאנו אומרים "דו-קיום" (אז והיום) למה הכוונה? האם כל אחת מהקבוצות מקבלת מעמד שווה במדינה של לאום אחד?

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 7
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 7

ביטויים של חיים משותפים היו גם בהקמת מספר התארגנויות פוליטיות ואיגודים מקצועיים משותפים, מקומות עבודה משותפים ויחסי מסחר. מצד שני, יהודים קנו קרקעות שהובילו לנישול אריסים פלסטינים, וקידמו את הרעיון של עבודה עברית שהדיר פלסטינים משוק העבודה המתפתח. יחסם של הציונים לפלסטינים היה דו-ערכי: מצד אחד הם סימלו עבורם את התרבות האותנטית ונחשבו כמי ששימרו את התרבות היהודית העתיקה בארץ, ומצד שני היהודים התייחסו אליהם בזלזול ובהתנשאות, והסתכלו עליהם במבט שהאדיר את התרבות האירופאית שממנה באו והנמיך את התרבות הערבית המקומית.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 8
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 8

משנות העשרים של המאה ה-20 פעלו בארץ קבוצות ומנהיגים שהתנגדו לגישת הציונית המדינית שתמכה במדינה ריבונית רק ליהודים, וגרסו שניתן לקיים חיים משותפים ושוויוניים בארץ תוך הסדרים מדיניים שונים, כמו מדינה דו-לאומית. ביניהם היו יהודה ל מאגנס, מרטין בובר וגרשם שולם, התנועות "ברית שלום", "אגודת איחוד", הרוויזיוניסטים, הציבור החרדי ועוד. היכרות עם רעיונות ואנשים אלו יכולה לאפשר לנו בחינה מחודשת של המשפטים הידועים "אין ברירה" ו"לעד נועדנו לחיות על החרב", ולפתוח אותנו להיכרות עם אלטרנטיבות אחרות שהיו ושקיימות גם כיום.

איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 9
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 9
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 10
איך הייתה פלסטין לפני הנַכְּבָּה - שקופית 10
Share this
«  
  »
S M T W T F S
 
 
 
 
 
 
1
 
2
 
3
 
4
 
5
 
6
 
7
 
8
 
9
 
10
 
11
 
12
 
13
 
14
 
15
 
16
 
17
 
18
 
19
 
20
 
21
 
22
 
23
 
24
 
25
 
26
 
27
 
28
 
29
 
30
 
 
 
 
 
 
 

contribution

Zochrot online